חייה וחיי

מְלַהֶקֶת חַיֶיהָ עַל בָמַת שַׂחְקָנִים מִקְצוֹעִיִים

מְשַׁנֶּנֶת הֵיטֵב טֶקְסְט

הַהוֹפֵךְ בְּפִיה

מוֹנוֹטוֹנִי,

שָׁחוּק

וְחָסַר בָּרָק.

מַחֲלִיפָה בִּגְדֵי מִּשְׂחָק

תּוֹךְ מִלְמוּל: "לָמָּה תַּלְבִּישוּנִי אַדֶּרֶת שְׁאוּלָה?"

מְדַמְיֶנֶת סוֹפָהּ.

מְהַלֶּכֶת לְאוֹר נֵר

מְחַפֶּשֶׂת אוֹצָרִ

בְּמִרְבָּצִים מְרוּקָנֵי זּמַן.

נֵרָהּ שֶׁל לֶיְדִי מַקֶּבֶת, יְדִידָתִה מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים,

דָּעַך

מוֹתִיר סִימָנֵי חֲרִיכָה עַל גּוּפָהּ.