חזרה ליצירות
שירים

עינת ישראלי | (04/11/2007 03:35) | 68 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
תודה בורא עולם
כי בעיניי - הכל מתחיל ונגמר בך...
דמעות של אושר ופחד יחד מציפות את עיניי
הרבה זמן לא הרגשתי ככה למישהו, למשהו
הפרפרים בבטן, הציפייה, הכמיהה
מצד אחד, רוצה שזה ייעלם
רוצה לחזור שוב לתחום הנוחות שלי
לא להרגיש
לא לאהוב
לא להיפגע
לא להתאכזב
אבל אז פתאום עוצרת לרגע - להתבונן
ונהנית מהרגע, מהתכלית, מהמהות
מהעוצמה, הניקיון של הרגש האמיתי
זה שאין לו מעצורים
זה שלא מקשיב לפחדים,
אלא רק לרחשי לבו
למלוא עוצמתו
למבט בעיניים -
זה שאמר לי שאתה ראוי ויותר מכך - שאני ראויה לאהבה הזאת
שביקשתי וקיבלתי
ואז שואלת את עצמי - מה רע?
התחברי לחוזה שלך עם עצמך - שמגיע לך, שאת ראויה לאהבה
ואל החזון שלך - אל האמונה
אל העוצמה הגדולה הטמונה בתוכך
ולא. אל תפחדי. אל תקלקלי.
תבני. תתקני.
ואיך אתה, כן אתה, אמרת לי  - שגבר ואישה זה כמו הצוואר והראש. שהאישה זה הצוואר והגבר זה הראש
 אבל... בלי הצוואר לא ניתן להזיז את הראש
אז אני פתוחה לאהבה הזאת, או יותר נכון לרגש הזה ולדמעות האלה שמציפות אותי כעת,
הספק לא מדבר אליי כעת
רק הזרימה
והאמונה
האמונה הגדולה
בכך שאני ראויה לאהבה ענקית, גדולה וטהורה...
עינת נעמי
 

תגובות

חזרה ליצירות