במלאת 12 שנים לרצח רבין ז"ל

לפני י"ב שנים בדיוק הופצו כרוזים בכל רחבי הממלכה לאמור:

"היום, בשעה תשע בערב יוצא הוד רוממותו המלך  מארמונו

אל הכיכר הגדולה של העיר, לשאת דברים שברומו של עולם.

איש בל ייעדר, בואו בהמוניכם!"

מאות אלפי בני אדם נרגשים לבשו את מיטב מחלצותיהם

לקראת העצרת המיוחדת.ליבם יצא אל מלכם האהוב והנערץ.

ובאשר ילך, הם ילכו עימו.

נחשולי אדם אדירים החלו לנהור לכיכר העיר, גברים, נשים וטף.

ממתינים בדריכות לבואו של מלכם.

תרועת חצוצרות עזה הרעידה את ליבם ההומה והרוגש,

הקהל העצום השתתק באחת. הנה הוא בא...

בתוך השקט נשמע עכשיו רק שקשוק גלגלי מרכבתו המוזהבת

ההולכת וקרבה, המלך היושב בה  אחז בידו האחת בכתר המנצנץ

ובשנייה נופף לקהל, כשחיוכו הטוב והאבהי מאיר את פניו.

ההמון הריע לו ממושכות, ולא החשה עד שהוד רוממותו עלה

לבמה לשאת את דברו.

הם שתו בצמא את דבריו, שכהרגלו , היו אלו מילים של

אהבה, תקווה , אחדות העם, ובעיקר, שלום, שלום עם כולם.

בין מאות אלפי המעריצים הסתתר צעיר צמא דם, שדעותיו

של המלך, ודבריו, הוציאו אותו מדעתו.

הוא מישש את אקדחו השחור הטעון שנאה תהומית, וליבו נמלא

גאווה על כך שעלה בידו להגיע עד הלום למרות האבטחה הכבדה

של משמר המלך.

הנאומים והשירים מלאי התקווה חדרו לאוזניו בעל כורחו, והוא

שנא כל רגע.התשוקה להרוג בערה בו להשחית...

המלך הודה לקהל העצום , ועזב את הבמה מחייך ומאושר.

צעיר קטן ואכזר, טעון שנאה עזה, התקרב בצעדי חתול חרישיים

עד סנטימטרים ספורים מהמלך, שלף את אקדח הרשע, ליטף אותו

באהבה, וכיוון את לועו השחור אל גבו של המלך הנערץ, ובלי היסוס

לחץ על ההדק שלוש פעמים...

המלך נפל-