שירים

סיפור אהבה רוסי

אני כותב את המכתב מתוך געגוע
שהרי הוא המאור הקטן והיחיד שמאיר את אפלת קיומי
לפני ימים מעטים יצאתי מאותו בית חשוך ומעופש
בעודי פותח באיטיות את הדלת המפרידה ביני לבין המציאות
שבה ליבי גוסס מאותה פרידה אחרונה ובלתי נשכחת
יקירתי לא אוכל ואף לא אנסה לשכוח את מגע ידך
את אותה יד עדינה שברגע של חמלה את פניי ליטפה
ואותן שפתיים דקות אך מלאות בשר מתוק שנחו על מצחי המיוזע והדואב
אז בזמן של מחשבות טעימות וכשרגליי על השלג מונחות
פעם זו השמאלית ואחריה הימנית עיניי לכדו נערה צעירה
מבטה מעין פיתוי חצוף ופנייה בצבעו של השלג
הנמצא כשני מטרים וחמישים סנטימטרים
מנחיתה על אותה אדמה חרוכה שמכסה גופות חיילים סובייטים
מאותה מלחמה חסרת תכלית וסוף
הנערה ניגשה ללא שום סימן של חש מדחייה
או מניצול רגעי של גופה הבתולי
דמיינתי כבר בראשי איך עומדת אותה נערה
כמטר לפני המיטה בה אנוכי שכוב
עומדת כאשר בגדיה הם שק תמימות הזרוק על ריצפת החדר
שתי ידייה מונחות במין תנוחה מגרה על שערות הערווה
והחזה הצעיר שעל כך מעידות אותם פיטמות זקורות הוא שלוכד את מבטי...
בזמן שמחשבות אלה רצות בראשי הנערה כבר הסתלקה
אך השאירה את ניחוח גופה באוויר המאיים להיגמר
כך חזרתי לביתי עם אותם שני חדרים מרובעים
מכוסים תקוות שנועדו להוליך שולל
סיפרתי לך זאת מיכוון שמצפוני החל מעיק עליי
ותהיתי אם אכן ווידוי על אותה מחשבה הוא זה שירגיע את מצפוני
באהבה ולדימיר
 
בהשראת ולדימיר ויסוצקי וארקדי דוכין
מוקדש ל-ולדימיר ויסצקי
 
כל הזכויות שמורות
 

תגובות