פחד אחד

 מרחף מעל מים מסתכל בחצי עין בהרגשה טובה

בחצי נשימה פולט אנחה

הם מרימים ידיהם מעלה לגעת

בהרגשת סחרור פיקטיבית מחבק את כל שניתן לחבקו

מנשק כף ידי ושולח נשיפה מטה

כנף מתרסקת בקרקע וזו הידיעה האנושית

את מוציאה לי קוץ אחר קוץ

וראשי הקירח בזרדים מקושט בתחושות מקושט

צולל, הדאייה הזאת סתמית ואין בה דבר

מלבד רוח?, מהו כוחה של רוח

אחיזתי רופפת

ובביתי נסגרות דלתות כשהרוח מנשבת חזק

חזק כרגע בודד ואז תווים ומוסיקה מרגיעה

כמו חיבוקך החם המזדחל בין עצמותיי היבשות

נוח כמו השלמה עם חסרונות אנושיים

נוח כמו סטירה ראויה לפרצוף רדום

כלוא ללא רצון להשתחרר

ובוכה דרך האגרופים

כמו השיר הכי יפה

והתמונה שהתרגלתי לאהוב

פחד אחד שני מבטים

ואלוהים שנעלם ברגעים הקשים