קול גלגל

אני לא יודעת למה זה מתחיל מהתחלה,

חשבתי שנגמר, אבל הייתה זאת אשליה.

סגורה במעגל קסמים שבמו עצמי יצרתי,

עם כל המחשבות שלא הקאתי, רק בלעתי.

אחרי השקט שהיה, או רוגע? לא חשוב...

אותו הקול שבראשי לוחש לי שוב ושוב:

"את זה אסור לך לספר, על זה צריך לשתוק."

חשבתי שהוא נעלם, אך שוב הוא בא לחנוק.

"שמנה! דוחה! את מיותרת! לא חשובה לאיש!"

הוא מספר ומאיים שאוי לי אם אכחיש.

שונאת, אוהבת, מרחיקה כל מי שמתקרב,

שלא ייתן חיבוק או יספר שהוא אוהב.

"רגלי פיל ועור מגעיל וכרס הריון!"

עדיף אולי כבר להקשיב...(לירוק מפי מזון?)

"את שוב עולה! את שוב אוכלת! שמנמונת עד מתי?!"

צועק-זועק לי כל היום,

מתי יהיה כבר די?!?!!?