העיר האסורה

כשאשתי רוצה לקנות משהו בזול, היא מוכנה לטוס עד לסין...

אז טסנו לבייג'ינג.

לא ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים לקנות בזול בסין, אז קבענו כלל. מה שאשתי תרצה, היא רשאית להחליט בעצמה ומה שאני ארצה יחייב את הסכמתה...

הדבר הראשון שרציתי לקנות בזול היה מערכת ניווט  GPS. דווקא אשתי הסכימה, אבל לא הבנתי אף מילה בסינית אז חששתי שבמקום להגיע לחומה, אגיע לסיביר, ובסיביר כבר קר קצת בשביל לערוך קניות....

רציתי לרכוש סינית קטנה במקום ה GPS אבל אשתי לא אישרה...

אחרי שקנינו בזול המון דברים שאנחנו לא צריכים, הגענו לככר טיאננמן. בכיכר קיבלנו הסבר על העיר האסורה, מקום מושבה של שושלת מינג ושמענו שמחכות לנו הצעות מפתות בשעריה. חוץ מהמון מדרגות בעיר האסורה מצאנו מבנים רבים לא מיושבים אז הצעתי לאשתי שנקנה אחד. "תברר כמה עולה" הייתה תגובתה... בקשנו הצעת מחיר, בהנחה שבדולרים זה יהיה הרבה פחות מאשר ביוהנים...

האמת, המחיר לא היה בשמיים אבל נאמר לי שרק סריסים רשאים לגור בעיר האסורה ואין בעיה כי המחיר כולל סירוס...

סיפרתי לכם שבסין אוכלים הכול? זה בסדר מבחינתי, אבל לא את שלי....

עשינו הפסקה של קניות והלכנו לראות מופע אקרובטי. במופע למדתי שככל שהסיני יותר רזה ונמוך הוא קופץ יותר גבוה... בסוף המופע פקדנו את האקרובטים ומצאנו שניים חסרים שכנראה יצאו לא בכוונה מגבול האטמוספרה...

למחרת הלכנו לראות שכיית חמדה נוספת הנקראת "מקדש השמים"  כדי לברך על המחירים ולבקש שלא יעלו אותם בזמן שאנו מבקרים באתרי התרבות...

הברכה עזרה. מרכז קניות יפה ועשיר מקודמו המתין לנו בהמשך ליד דלת האוטובוס. המשכנו לקנות בהיסטריה דברים שאנחנו לא צריכים והתנחמנו בעובדה שגם בארץ אנו קונים הרבה דברים שאנחנו לא צריכים, אבל בסין זה הרבה יותר זול....

בערב הלכנו למסעדת טפניאקי לאכול בידיים אוכל לא מבושל... אחרי שהסינים גיחכו למראה הסתבכותנו עם הצ'ופסטיקס נכמרו רחמיהם וכיבדונו בסכו"ם מערבי מטופש... אם הייתי יכול להעביר לכם את התמונות מהמצלמה, הייתם מבינים, אך לצערי אינני יודע לעשות פעולות מסובכות כאלה. צריך ילד בבית בשביל זה ולי כבר אין....

למחרת הלכנו לקנות משקפיים בעיר המשקפיים. כל באי הטיול רכשו משקפיים אופטיים בזול. גם אנחנו, אפילו שעברנו ניתוח לייזר אצל ד"ר לוינגר בירושלים...

בשוק האלקטרוניקה קנינו רק מצלמה רזרבית כדי שאם חס וחלילה המצלמה היהודית תתקלקל, שיהיה גיבוי...

הקניות מזרזות את הזמן, שוב נהייה ערב. לפני שהספקנו לומר כן, הובלנו למופע תיאטרון "קונג פו". התרגילים על הבמה היו כל כך קלים שהעזתי לנסות אחד או שניים בחדר במלון. בגלגול הראשון שמעתי את חוט השדרה שלי מתלונן. הניסיון לבעיטת מספרת לאחור גזל ממני את תכניות הסקס לאותו לילה... 

לא קיבלנו מנוחה ליותר מלילה. בבקר נסענו לראות את החומה הסינית. מלבד העובדה שהחומה היא סמל באורך אלפי קילומטרים, יש בה גם מדרגות. המדרגות נועדו להבהיר לתיירים כי המשקל העודף של הקניות מעיק מאד על הטיפוס...

לא רצינו לטפס את שבעת אלפי הקילומטרים של החומה אז הסתפקנו במאה וחמישים מטרים שהיו ללא ספק המטרים הארוכים ביותר שצעדנו בחיינו....

התנופה שקיבלנו בירידה, הביאה אותנו היישר למפעל המשי. חוקר סיני עתיק גילה שטוואי המשי מחליף את מצב צבירתו מזחל לפרפר, על ידי טווית פקעת משי. בהיפוך תהליך, למד הסיני לפרום את הפקעת ולייצר מהחוט שמיכה לבני אנוש...

אז קנינו גם שמיכות משי...

אומרים שלסינים יש עיניים מלוכסנות בגלל העצירות... זה לא נכון! העיניים המלוכסנות של הסינים זה מחיפוש כתמי העננים באבני הג'ייד מול האור... גם העיניים שלנו נהיו מלוכסנות כשראינו את אמני הפיסול באבני הג'ייד...

בערב הלכנו לחפש את המכונה שמוציאה כסף מהקיר והחלטנו להתעלם מהתוצאות...

שמענו על "מקדש הלמה" שמכיל את הבודהה העצית הגדולה בעולם ומיהרנו לבקש תפילה בקרבתה. התפילה באמת עזרה כי המכונה שבקיר נעתרה לבקשתנו פעם נוספת...

אחרי שקנינו מזוודות לאריזה, החלפנו את קולטורת הקניות באמנות הבמה.  אלפים רבים של תופרות, חייטים, כוריאוגרפים, מעצבים ובמאים טרחו להעמיד בפנינו מופע מוסיקלי ססגוני עתיר מחול ותנועה הנקרא "לילות בייג'ינג". המופע מורכב מעשרות שחקנים צעירים אתלטים ורקדנים למופת. הנאה צרופה של כל תמונה ותמונה...

אחרי שקנינו מתנות לכל בני המשפחה והחברים, החלטנו לפנק את עצמנו במסג' כדי שיהיה לנו כוח לערוך קניות גם לעצמנו. קניות לאחרים זה קל כי לא צריך להתייעץ איתם. קניות לעצמנו זה קשה כי אנו לא יודעים להחליט... כשלא יודעים להחליט על צבע למשל, קונים שניים...

כך קנינו כמה עשרות חולצות, מכנסיים נעלים ועוד...

ביום האחרון התרחש נס. אזל לנו הכסף!!!

מזל שהסינים לא קיבלו את השקלים שהועדתי לנהג המונית בלוד, אחרת הייתי צריך להעמיס את הכבודה על הריקשה שהברחתי ולדווש כל הדרך הביתה...