זה קרה בסוף הקיץ. שום דבר לא הכין אותי לכל האירועים שהתרחשו
בשעות הבוקר המוקדמות נקישות על הדלת, חצי ישן חצי ער -קמתי לפתוח
לפניי עמד אדם מבוגר ושאל –"היכן יש כאן בבניין בית כנסת"? התפלאתי על השאלה , "מה פתאום בית כנסת בבניין מגורים ? מה השעה בכלל ? ומה לי ולבית כנסת?" שאלתי ,אבל האיש היה בטוח בעצמו ,שכאן בבניין קיים בית כנסת והנה נכנס חודש אלול והוא רוצה ללכת לסליחות , הרהרתי לעצמי שאולי הוא מעורער בנפשו הכנסתי אותו הביתה, הכנתי לנו לשתות ושאלתי אותו ,מי אמר לו שיש כאן בית כנסת ואז הוא החל לספר:
" כל הלילה לא יכולתי להירדם ממחשבות שהנה הגיעה חודש אלול ואני חייב ללכת לתפילת הסליחות, כפי שנהגתי כל השנים, מאחר ועברנו דירה לכאן ,לא ברור לי איכן יש בית כנסת בסביבה וכשכבר נרדמתי,בא אלי איש זקן לחלום, עיניו הבריקו והוא אמר שאני יכול להיות רגוע , אמנם עברת לסביבה חדשה, והמרחק ממנה לבתי כנסת אחרים הוא מאוד גדול, אבל ברחוב -"יגאל אלון" בבית מס' 8 תמצא בית כנסת ותוכל להתפלל שם את הסליחות ואת כל החגים, תעשה בבית הכנסת הזה.
לכן הגעתי בדיוק לכתובת שהוא כיוון אותי ואני בטוח שצריך להימצא כאן בית כנסת"
הוא נאנח ובהה לתוך עצמו כאילו שחיפש את האיש מהחלום
"תשמע , אולי פעם לפני דורות ייתכן שהיה כאן בית כנסת , אבל כרגע יש כאן אך ורק בניין מגורים ותאמין לי שאם היה כאן בית כנסת , כמי שגר בקומה ראשונה , הייתי כבר יודע עליו. אולי תלך לחפש בסביבה, בבניינים אחרים אינני יודע"
אבל האיש התעקש –
"לא! נאמר לי בחלום בפרוש- בבניין שברחוב -"יגאל אלון" מס' 8 וזה הבניין הזה !"
מה יכולתי לעשות, אם אמרו אז אמרו – חשבתי והחלטתי שכבר אין לי איך לשכנע אותו ,שאין כאן שום בית כנסת ואמרתי לו שקומה מעליי גר ועד הבניין ואולי כדאי שניגש אליו ונברר, כ-ועד הבית, הוא בטח יודע יותר טוב ממני , אולי מישהו הפך את הבית שלו לבית כנסת, ,אינני יודע - החלפתי בגדים ועליתי איתו לבית משפחת שוורץ , בתקווה שהוא ישכנע אותו, שאין בבניין הזה שום בית כנסת ונגמור את הסיפור .
עלינו לקומה למעלה ודפקנו בדלת של בית משפחת שוורץ, כנראה שישנו שם, כי חיכינו הרבה זמן עד שפתחו את הדלת -אדון שוורץ עמד לפנינו ולא הבין מה אנחנו רוצים בשעה כזאת , למעשה, אני דיי הבנתי אותו
ועל סף הדלת,שאלנו אותו אם ידוע לו ,אם יש בית כנסת בבניין שלנו , הוא עשה פרצוף תמוהה כאילו אמר 'מאיפה באתם לי עכשיו עם שאלה כזאת' ואני התחלתי לספר לו על האיש ועל החלום שלו , שוורץ לא ממש הפנים הוא שפשף את הפנים והציע לנו להיכנס, הוא הוביל אותנו לסלון והלך לשטוף את פניו , כשחזר התיישב בכורסא הנוחה שלו וביקש מאתנו לשבת, האיש המבוגר החל לספר לאדון שוורץ את החלום כשלפתע, נעתקו שפתיו והוא החל לרעוד ולגמגם , שוב חשבתי שהוא מעורער בנפשו אבל אז ,הוא קם והתחיל ללכת לכיוון פינת האוכל כשעיניו נעוצות בתמונה גדולה במסגרת ,הניצבת במלא הדרה ובה דמות של איש זקן וקדוש עם עיניים מבריקות , הוא הצביע על התמונה ובהתרגשות מרובה אמר שזה האיש שהופיע אצלו בחלום .
אדון שוורץ החל לחייך ואמר שבטח יש לו טעות כי הדמות שבתמונה, זה אביו עליו השלום .
אבל האיש התעקש ואמר שהזקן שבתמונה, זה אותו איש שהוביל אותו לבניין ברחוב יגאל אלון מס' 8 על מנת למצוא בית כנסת שיוכל להתפלל שם את הסליחות.
אדון שוורץ החל להתנשם בחוזקה ולרעוד ואז סיפר את סיפורו :
"גדלתי במשפחה חרדית, למדתי בישיבה ואבי היה גאה בי מאוד, עד שהגעתי לגיל שמונה עשרה ורציתי להתגייס לצבא , כמובן שלא הסכימו לי בשום פנים ואופן להתגייס לצבא והחלו חילוקיי דעות בינינו אפילו מריבות ובסופו של דבר עזבתי את בית הורי והתגייסתי , ברור שהוריי וכל הקהילה החרדית לא קיבלו אותי יותר וכך התרחקתי מעליהם.
לימים , אבי חלה וחשתי לבית החולים לקבל את סליחתו ולהיפרד ממנו ועכשיו אני גם נזכר שהוא שאל אותי ,אם לפחות לא עזבתי את הדת לגמרי,
אמרתי לו, שאני הולך לבית הכנסת בשבתות וחגים, אבל מאז שעברנו לכאן, באמת שלא הלכתי יותר לבית כנסת, בגלל שהסביבה חדשה ועדיין לא בנו פה בתי כנסת".
מיד קפץ במוחי רעיון ואמרתי לאדון שוורץ-
"מה דעתך שעד שיבנו בית כנסת בשכונה שלנו ,נוכל להפוך את המקלט שלנו לבית כנסת? כמובן שנצטרך לבקש אישור מכל השכנים "
אמרתי והתפלאתי על עצמי שהצעתי את זה , כי מה לי ולבית כנסת?!
הרעיון תפס תאוצה הלכנו עם הסיפור הזה לכל דיירי הבית וכולם החליטו פא אחד לטובת הקמת בית כנסת במקלט ואף הציעו את עזרתם וכספיהם על מנת לקיים את בית הכנסת כבר לקראת החגים.
תוך שבועיים המקלט הפך לבית כנסת ראוי לשמו ,התפללנו שם בחגים
ולאט לאט הצטרפו אלינו עוד ועוד מתפללים מהסביבה וברכו אותנו על הרעיון הגדול.
גם כיום בית הכנסת פעיל ופתוח לכולם.
ואני בטוח שאביו של אדון שוורץ נח על משכבו בשלום ובנחת.
© הסיפור אמיתי עם שינויים קלים.
