יצירות אחרונות
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (5 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
סיפורים
שירצמרמורת אחזה בשיר. היא חשה רטט מהיר בכיפת גולגולתה וצינה נוראית, צינה החודרת אל גבה ומשתקת אותה. את המבט מזרה האימה היא ראתה כבר בעבר. משהו מנע ממנה להיזכר היכן ובאילו נסיבות. הדם שזב מתוך הפצע הטרי הכתים את רצפת הגרניט המבריקה. שיר ניסתה לעצור את הדם. היא חשה שכל גופה מכוסה זיעה. המלתעות שננעצו בידו של עידו חדרו בזעם. סימני הנשיכה היו מזוויעים. עידו נשך את שפתיו, לפתע פלט קללה היסטרית. הוא ניסה להתרומם ולרדוף שוב אחרי מושי. שיר עצרה בעדו. זו התחילה כשעת דמדומים אופיינית לשבת חורפית. שיר עסקה בבחישת הסוכר בכוס הקפה הענקית שהכינה לעצמה, היא חשה לאות אופיינית לזמן זה של השבוע. זיוה , אימו של עידו, פרסה עוגה פריכה שאת המתכון שלה שמרה לעצמה. עידו השתעשע עם הכלבה מושי. הוא אחז בפרוסת עוגה בידו והניף את ידו מעלה ומטה, כשהוא מכתיב את מקצב ניתוריה של מושי וצחוקה של אימו. כאשר באחת הפעמים קפצה מושי וחטפה מידיו של עידו את העוגה, קיפץ עידו בשאגה ובעט במושי בחוזקה. מושי נעצה בעידו מבט מקפיא דם. שיר נבעתה ממבטה של מושי. בטלוויזיה התנגן לו אות החדשות של השעה חמש. זיוה הגבירה את עוצמת המכשיר. מהדורת החדשות נפתחה בידיעה הנוגעת לשפעת העופות. מקרה נוסף נתגלה בטורקיה והוא גרם להשמדת לול שלם ולהטלת הסגר על איזור חקלאי המספק חלק ניכר מתצרוכת הביצים והתרנגולות לשוק הטורקי. קריין החדשות המשיך וציין שלמרות שמספר חברות תרופות טוענות שיש בידן את התרופה למחלה זו, הרי עדיין לא הוכחה יעילותן של התרופות ושפעת העופות ממשיכה לצוץ במקומות שונים בעולם. על-פי דברי הקריין ארגון הבריאות העולמי עדיין לא הגביל ביקורים באזורים שונים בעולם. כשההדגשה היא על המילה עדיין. דבר שגרם לדכדוך מסוים אצל אם המשפחה. עידו ניסה להכות שוב את מושי, הכלבה תקפה. היא נעצה את מלתעותיה בזרועו וקרעה חתיכה מבשרו. שיר הבחינה שוב במבטה מזרה האימה של מושי. שוב חשה את אותה הרגשה נוראית שאפפה אותה בכל פעם שנזכרה בטרגדיה שהעיבה על חייה כענן שחור. היא ידעה כעת. המבט שהופיע בעיניה של מושי הסיט אותה אל העבר והזכיר לה את המבט בעיניו של שמעון לוי, אותו אדם שנהג לעבוד עבור אביה. © כל הזכויות שמורות . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |