יצירות אחרונות
טַעַם שֶׁל עוֹד (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (8 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (7 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (3 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
סיפורים
- רוחעל כיסא הנדנדה במרפסת יושבת והרוח הנושבת מעיפה קצוות שער לבנות תמימות. יושבת והרוח העיקשת ממשיכה לנשוב. מרגישה צמרמורת קלה בגבי כל אותו רגע ארוך שלא נפסק. תוך כדי צמרמורת מצחקקת צחוק תמים ורעידה קלה עוברת. אני שותקת לרגע ושומעת את אותן דפיקות לב ישנות וברקע שריקה דקה של רוח מנשבת, וסימפוניה מדהימה נשמעת אשר נוצרה מאותה נשיבת רוח ודפיקות הלב.הסימפוניה ממשיכה ולא נפסקת. אני מרגישה שנשמתי מנסה לקום תוך כדאי תזוזת הרוח ומנסה לעקוב אחר משבה. אני מרימה מעט את ראשי כשעיניי עצומות ושומעת ציפור קטנה מצייצת במלוא הדרה, כאילו רק נולדה ומרגישה בחיים החופשיים. מניפה ידיים לצידי הגוף אט אט כחיקוי לציפור הקטנה ומרגישה שאני מתרוממת מהקרקע הקשיחה כנוצה לבנה דקה וקלה. נעה לי באוויר הפתוח. אני מגבירה תאוצה ומגיעה לעננים הרכים שהבטתי בהם מלמטה, כולי קורנת. ורואה שלכל ענן יש צורה שונה . אחד מהם מזכיר לי אונייה השני מזכיר לי ספר פתוח ולא מאמינה שאת הצורות האלה כוחה של הרוח עשתה. מבטיה למטה כדאי לראות מה קורה מסביבי ורואה צמחייה עשירה וירוקה וליד אותה צמחייה יש מרפסת של בית ישן ושם יושבת אישה בכותנת לילה לבנה ושיער אסוף בתוך סיכה וקולטת שזו אני, אני ממשיכה בדרכי למעלה. הרקיע השביעי מחכה לי. אני עולה ועולה,למעלה יותר ויותר. פתאום אני רואה שער גדול ולבן, משני צידיו עומדים מלאכים קטנים, לבנים וכנפייהם עדינות. נכנסת דרך השער הגדול ומסביב רואה מצה דקה של עניני נוצה אני סוגרת את העניים רק בשביל להתמכר להרגשה המדהימה, בשנייה הבא אני פותחת ואני מרגישה משב רוח מוציא אותי מחוץ לשער. אני עפה ועפה כמו הציפור הקטנה מקודם וחיי עוברים לנגד עיני כמו סרט נע בעל בעיות בשידור, תמונה אחר תמונה אחר...פתאום אני מתעוררת וחשה באותה מיטה אהובה שנשכבתי עלייה כשעתיים לפני ומסתכלת במראה ושם ניצבת נערה צעירה ומלאת חיים ושערי עדיין בגווני חום בהיר כמו שהיה קודם ומבינה שהכל היה חלום חח..חלום מדהים ומרגש. אך אני יודעת סוף סוף שהחיים קצרים מידי בשביל לשחק בהם בין האצבעות,עדיף לא לבזבז שנייה מהזמן המוקצב לנו בחיים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |