תינוק זה שמחה

תינוק זה שמחה

תינוק נולד מביא שמחה להורים שמחה כפולה ומכופלת.

זוג שמתחתן מצפה לתינוק הראשון שלהם בכיליון עיניים, אז כעבור שבוע עורכים את\

שמחת ברית המילה והחגיגה והשמחה מגיעה עד השמיים.

אבל כל יום התינוק גדל יש ציפיה נוספת שיגדל כמו שאר הילדים,

שיתחיל לזחול, שיתחיל לעמוד בלול, שיתחיל לדבר והוא הוגה רק הברות

שיתחיל ללכת, נו שיתחיל כבר לרוץ וישחק בצעצועים

אחר כך המתנה נו שיתחיל כבר ללכת לגן. אז מביאים לאוויר העולם תץינוק נוסף וכן הלאה.

אני זוכרת את הלידה שלי כאילו זה היה אתמו אף כי עברו יותר מ-29 שנים.

ראיתו אותו דרך הראי איך מביאים לי את התינוק , כאשר החזקתי אותו בידי

לא היה קץ לאושר שלי.

והנה הילד גדל ועבר את כל התהליכים המסורתיים , לימודים שרות צבאי ועבודה.

ועזב את הקן כמו בשיר :"עוף גוזל"  הגוזלים עזבו את הקן,,,,,,

אני רואה מצד שני יש נשים שקשה להן ללדת ועובריות טיפולי פוריות ולא

מצליחות ללדת ועוברות הפלה  ועוד הפלה. כמה מאמצים עוברים בשביל להביא ילדים לעלום ,לעולם של מלחמות

ויש כאלה שלא מצליחים ובוכים ומרירים על כך, ואפילו משלמים מיליונים

כדי לאמץ ילד, ילד מאומץ זה לא אותו דבר כמו פרי בטנך, עצמך ובשר,

הנה יש כאן זוג צעיר לידי שהילד שלה בוכה כל הזמן ולא נותן לה לישון ומפריע לי , ממש בשעות אלו הוא בוכה כבר שעתיים, בוכה ולא מפסיק

והאישה כבר מתחילה לקבל עצבים וצועקת על בעלה, תחזיק אותו, וצועקת כמה אפשר כבר לסבול, הרי זה הבן שלכם.

איזה הורים אתם , ומדוע הילד כל כך בוכה וצועק בלי שאף אחד ישיפ לב.

אז אם לאחד ילדים זה שמחה, לשני זה דיכאון ובכי ולא כל אחד מוכן לעבור

תהליכים כאלה ולהיות אמא ואבא במשרה מלאה.

לדעתי אם אתם מביאים ילדים לאוויר העולם, עלים לדאוג לכם כל ימי חייכם

ולא רק עד גיל 18 וגמרנו.

אף אחד לא ביקש מכפ ללדת את הילד, אתם רציתם בכך ואתם אחראים עליו בכל התחומים.

יש הורים שפשוט בגיל 18 אומרים לילד לך מהבית , אתה כבר גדול תאדג לעצמך.

ומסבירים ברשעות: אתה צריך להבין שאין לך אף אחד בעולם ,

אתה צריך חסמוך רק על עצמך, כן יש כאלה משפחות מנותקות אחד מהשני.

והמשפט:אם אין אני לי מי לי ממש מתאים לך ואתה מרגיש כמו יתום

יופי סוף סוף שקט התינוק הפסיק לבכות.

 עשיתי הגהה ולא מצאתי שום טעות אבקש לתת  דוגמא ספציפית