כל החומר בעולם התקבץ

מתוך האפילה האור מבצבץ

עוד קצת את באה שליחת האהבה

מוציאה את הרע וחושפת נשמה

עוד קצת, זה יותר מדי בשבילי

בנץ החמה אקריב קורבני

בואי כוהנת צריך להתוודות

בואי כוהנת רק לכמה דקות

להביט בעינייך באותן נשכחות.

אי אפשר להסתיר אי אפשר להסביר

קליפות דביקות שאי אפשר להסיר

הסורג, הבריח, תחושת האסיר

העתירה, החרטה, חנינת הנשיא.

 כל כך אוהב כל כך מעריך

כל כך מרגיש כל כך מפנים

דמעות מרטיבות מרוב שמחה

כי עוד רגע את באה ואיתך השכינה

נראה שהיא דועכת כגחלת לוחשת

היא בעצם בוערת אהבתה לי רוחשת

מעיר את השמש ושולח לה קרן חמה

כשאני פה זורח והיא שקועה בחלומה.