סיפורים

"איך נפלו גיבורים"- מוקדש לאריאל שרון

 
"איך נפלו גיבורים" והפעם לא שמו להם רגל.
שירתנו באותה יחידה, היינו באותם מקומות אתה, אבי, ואני.
את אותה מורשת קרב למדנו- את שאתה עשית, והנה אני מוצאת את עצמי נצמדת למסך ממתינה לשבב מידע אודותיך- אודות חייך.
הקשר בנינו התחלי מזמן, לימדו אותי בטירונות "אריאל שרון" האיש עם הפיסת בד המלופפת על המצח במלחמת יום הכיפורים ומאז ביקשת רק לשם להגיע ליחידה שלכם, להיות חלק מכם- והגעתי.
אריק נו עד מתי תישן, קום.
ציפיתי שתמשיך להנהיג את המדינה הזו אבל כנראה שלא. 
אני יוצאת למילואים, שוב ביחידה שלנו והדמעות שם יהיו כמו ב-4/1/06 ביום שאשפזו אותך בפעם הראשונה.
כולם חרדים רואים זאת על ארשת פניהם
אבל אתה עדיין ישן- לפחות נושם כולם אומרים.
 
אריק אנחנו עדיין ממתינים להתאוששותך ולא מתייאשים,
מאחורינו יש עוד מדינה חוץ ממחלקה, פלוגה, בסיס.
 

תגובות