קלוריות למהדרין

כשחג החנוכה ממשמש ובא, כובש שיח הקלוריות את כל נושאי המשקל העודף ובעיקר את בנות זוגם.

יופי, אמרתי לעצמי, אשמח ללמוד את הקשר בין סופגנייה, טעם וקלוריות.

קניתי ארגז בן שלשים סופגניות טריות בבית מאפה, הסנפתי את ריחן, תחבתי שלש לגרוני ופצחתי במחקר.

שקלתי כל סופגנייה במשקל מדויק ולמדתי שאף שמשקלן שונה, כמות הקלוריות המוצהרת שהן מכילות נשארת קבועה!

פניתי לכמה דיאטטיקניות ידועות מחברותי ונעניתי בכעס כי התחכמויות בנושאי קלוריות מביאות אך ורק לצמיחה במשקל!

נטשתי את דרך ההשוואה ובחרתי בדרך הניתוח.

רכשתי סכין מנתחים בעל להב ארוך וחד ופילחתי את הסופגניות לפלחים בגדלים שונים. רציתי לבדוק אם חלוקת הקלוריות במרקם הסופגנייה אחידה או אקראית.

על פניו, לא נראה שיש הבדל, למעט החלקים רוויי הריבה. הפרדתי את חלקי הריבה ומידרתי אותם תחת הנושא "קלוריות טעימות במיוחד"...

חישבתי את הנפח היחסי של כל פלח ופלח ורשמתי את כמות הקלוריות האמורה להימצא בו על פי התחשיב.

המשכתי לחתוך ולפרוס כל סופגנייה למספר שונה של חלקים על מנת שאוכל להמשיך במחקרי.

את הסופגנייה האחרונה חתכתי לארבע מאות עשרים וחמישה חלקים כמספר הקלוריות המוצהר שיש בכל סופגנייה.

אחרי פעולות החיתוך, המידור והרישום, התחלתי בתהליך הטעימה.

מצצתי את חלקיק הסופגנייה הקטן ביותר (בעל קלוריה אחת) ורשמתי:

"לקלוריה אחת אין טעם"!

טעמתי חלקיק בעל עשרים קלוריות וגיליתי שיש סימנים של טעם.

דילגתי על כמה פרורי סופגנייה ותחבתי לפי נתח בעל 75 קלוריות.

חשתי מיד בשינוי. לחלק עם 75 הקלוריות היה טעם של עוד!

כך המשכתי לנגוס בפלחים הנושאים יותר ויותר קלוריות עד שהגעתי למסקנה הנחרצת: הקלוריות משפרות בהדרגה את טעם הסופגנייה!!!

עברתי למדור הריבה.

המסקנה שהסקתי שם הייתה גם היא חד משמעית. קלוריות של ריבה יותר טעימות מקלוריות של קמח!

מסקנות הסיכום היו קלות במיוחד.

1. צריכה מוגדלת של קלוריות משפרת משמעותית את הטעם!
2. ניתן לשפר את טעם הקלוריה בתוספי מזון (ריבה, שוקולד וכו)
3. ככל שהסופגנייה גדלה, טעמה משתבח...