על ההרים

ההרים

ההרים לא נראו כה גבוהים
לולא נראינו כה קטנים
לידם
נוכח מצוקי האבן האדירים
עוטי שלמת שיח דשא
מגדלי הוד,קצותם בדמיון
קו מעוף הציפור

חלקת השקט הנסוכה על ההרים
אצולת האלם
לא נשמעה כך
לולא הופרה שרט
כשאנו צווחים צועקים
עודנו עומדים רוקעים
על ראשם


בית הבנוי על ההר לא נראה
יציב ,איתן כל כך
לולא הצלחתנו להשיג רום שליטה
ולו ליום ,בחיינו
נראית
רעועה כל כך
מגבוה

לא היינו חוצבים דרך בהר
לשאת מעלה בעגלות את כל
חפצנו
לו שמחנו ודי לנו בתרמיל
שעל גבנו
בשביל רגל אדם
בתוך הפרא
לולא תאוותנו לראות הר נכבש
לכביש

אנו אוהבים לטפס ולדמות למנצח על
ההרים
עד שנסים בבהלה מפניהם
עת יתפרץ אחד
בגעש רעש כעסו
לבת אש...
לפעמים ההר ליבתו רותחת
אל בני אדם וליבם -אבן
והם אינם הר
דווקא הנמיכו
עד גיא שפל

יש אנשים כהרים
ויש צל אנשים כצל הרים
אם כבשת הר וסללת בו כביש
ובנית עליו בית
זכור תמיד

מי נושא באמת

את גובהך מעל פני האדמה

האם ההר שהינך

אשר בנה עצמו לגובה

או ההר

אשר תחת רגליך

 שעה  שאתה

אך צל מתעתע

שבין זריחה ושקיעה

 

 

 

כל הזכויות שמורות