חייה של הציפור

אֵם ציפור טובה,

שמאכילה את ילדיה,

שדואגת לקן שלה,

מלמדת את ילדיה לעוף,

פוגשת את אב ציפור בערב,

לאחר שהביא אוכל הביתה.

חייה של הציפורים מאושרים

לפחות כך זה נראה.

לפעמים בערב, כשהשקט שורר,

רואה היא את הכוכבים.

הם קוראים לה לבא אליהם.

בואי אלינו

בואי תחלמי

בואי תגשימי

היא מחליטה שאין זה בשבילה.

יש את ילדיה הגוזלים,

יש את בעלה,

יש את הקן.

הציפור נשארת בקן,

הציפור נשארת עם הגוזלים,

הציפור נשארת עם בעלה,

ולפעמים בלילה שומעת את הכוכבים

קרואים לה לבוא אליהם.

ואין היא יכולה.

חייה של הציפור מאושרים

כך זה נראה.

אך האושר האמיתי שלה נמצא