היו ימים...

היו ימים

 

היו ימים של חולות זהובים
עקבות מסוחררות,נתזי חול
של רגלינו היחפות
רצות אותנו על החוף
הימה
לפשוט תשוקה מתומתה
בתיווכם של המים
עילוסי גלינו
למערבולת מצולה של חשכת חשקים
באמצע יקודו
של יום


היו לילות של אור ירח
לבן בנוגה חיוורונו
מפסל בחיטובי פנייך
מתמוגג אורו להמשיל פנייך
לפני שייש שמימי,ברקיע החשיכה
המושלים בליבי
אחוז,ויחוש
רק אלייך...

היו לנו בקרים
בהם ליקטתי לך אגל טל רענן
לגולשו על מיצחך
לרדוף אחריו בפי
ללוכדו בשפתי,נושקות בחוזקה
את שפתותייך...

היו בקרים של זריחת השמש
על שנת חבוקים
להצית בעינינו את ריצוד הנפץ
של התלקחות החושים
היו גם ערבי שקיעה מדממת
של יום שבער,חובש לאיטו
את פיצעי גסיסתו
אדמומית טיהור הנפש
של בין הערביים
מתיר חגורת אקדחו ומשלים
באהבה
את מתק נעימות הפורקן
של אפיסת הכוחות


היו ימים...היו גם לילות
בהם זרחנו ושקענו חליפות
זה אצל זו
עד להט גלגל החמה
עד כלות תאווה במסתורין
אצל סהרורית הלבנה
היו ימים
של חולות זהובים...

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות.