נגעתי באושר לכמה דקות

 

פעם ראיתי מתוך מאפלה את האור
והוא סינוור אותי ,פחדתי ממנו..הושטתי יד לגעת ואז ברחתי
אז החלטתי להשאר בחושך ובאפלה,
כן היה שם קר, אבל בכל זאת נשארתי , זה היה לי מוכר.
היה לי שם נוח וקל...היה קל להיות בתוך החושך ולא לראות אף אחד, בעיקר לא את עצמי..
אבל התבגרתי ,חלפו להם השנים , והחלטתי לא לפחד יותר מאנשים
להיפתח אל העולם , וחלומות להגשים.. החלטתי להתמודד עם הלא ידוע
פעם מישהו סיפר לי על האושר, אמר לי שזה מדהים וכמה כיף להיות שם,
הוא אמר לי שזה כמו להיות בגן עדן..מקום חלומי וששווה לי להיות שם,וכשבא האושר אין פחד
בהתחלה לא האמתי. אבל החלטתי לנסות לחפש אותו ,
לפני שיצאתי שאלתי את הבחור, איך האושר נראה, איך אדע מהו כשאגיע
הוא חייך אליי ואמר לי , אל תדאגי ילדונת, כשאת תמצאי אותו את תדעי.
אמרתי שאני חייבת למצוא אותו..אז יצאתי מהאפלה והחושך
אל תוך היום, אל האור והשמש בחמה.
הלכתי והלכתי, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי.
שאלתי אנשים סביבי ואנשים ברחוב איפה האושר .
כולם הסתכלו עליי כאילו אני משוגעת שיצאה מבית החולים
לאט לאט התייאשתי, אמרתי לעצמי שוב נפלתי בפח..כן, אנשים...
הייתי צריכה את השקט שלי, יום אחד ישבתי בים מול השקיעה עצמתי עיניים לרגע,
וחשבתי מחשבות טובות,נזכרתי בזיכרונות..פתאום הרגשתי משהו משונה
משהו שממלא אותי, כמו פרפרים בבטן..
ואז הבנתי... גליתי שהאושר הוא מצב פנימי שיוצרים,
שכל אחד יכול להגיע אל האושר,
האושר זמין לכולם , ורק צריך לעצור לרגע
ולשים לב לכל לכל הדברים הטובים שמקיפים אותנו כבר עכשיו
אז עצרתי לרגע אחד,חייכתי אל עצמי, ומבפנים ירדו לי דמעות
ונגעתי באושר לכמה דקות....