נפגשנו במבט

שיער כסוף

קומה זקופה

החסרתי פעימה.

מה היה בו?

למה דווקא הוא?

נשאר במחשבה.

התחלף לירוק,

נסענו

אף פעם לא אדע.

        *

מבט כבוי

כחול עיניים,

בפינת רחוב

בצהריים.

רכנתי אליו,

כמעט בלי מבט,

הנחתי

(נחמה) פרוטה

או שתיים.

      *

אדון עב כרס

בזוית העין מימיני,

סועד להנאתו

אוכל עממי.

במבט חטוף

חשבתי לעצמי,

האיש המוזר

נראה לי קצת מוכר.

בפעם הבאה

שהרמתי את עיני,

נפגשנו במבט.

ואז ברגע אחד

ידעתי,

היה זה ה"ילד "

שאהבתי.