יצירות אחרונות
הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי, לֻּחוֹת שְׁבוּרִים. "אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה". (0 תגובות)
משה חזן /סיפורים -21/12/2024 11:13
היי לי (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/12/2024 09:33
להעצים את האור / הקדמה לחנוכה (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -21/12/2024 09:24
ככה סתם אין (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/12/2024 04:12
לב עם כנפיים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/12/2024 22:02
אורות הכוכבים (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -20/12/2024 21:06
רוֹמַנְטִיקָה פִּנָּתִית (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -20/12/2024 18:57
חֲנֻוכִּיַּית הַגְּבוּרָה וְהַנִּסִּים/ מאת: אהובה קליין (c) (5 תגובות)
אהובה קליין /שירים -20/12/2024 15:10
סיפורים
התפוזבבוקר חורפי התעוררתי, השמש האירה וחייכה מבעד לחלון, היא נראתה כמבשרת שצפוי לנו יום נאה ואביבי במיוחד לאחר הגשם והסערה שהיו אמש. הפינתי את מבטי לכוון מקום בעלי במטה אך מסתבר שהוא התעורר לפני והלך למטבח כדי להכין ארוחת בוקר. בוקר טוב! אמרתי תראה איזה יום יפה מצפה לנו היום. בוקר טוב! השיב לי חעקב, האם רוצה את לשתות כוס מיץ תפוזים לארוחת הבוקר? התפוזים היו מונחים בצלחת פרות על השולחן בפינת האוכל, ריחם לא דמה לריח הזכור לי מטיולים שטיילנו בפרדס מדי שנה בחורף. הם נראו לי כמתגעגעים לעץ שעליו הם גדלו. עניתי: אולי נותר על המיץ ונלך לאחר ארוחת הבוקר לטייל בפרדס? יעקב הסכים ושנינו נזכרנו כיצד טיילנו בפרדס מדי חורף. יצאנו לדרך והגענו, נכנסנו לתוך הפרדס וטילנו בין שורות העצים. הם היו עמוסים בפרי, העלים נראו רעננים ורחוצים, מתחת לעצים הייתה אפלולית האדמה הייתה קצת בוצית מגשם שירד אמש. באוויר היה ריח רענן של העלים והתפוזים שהיו כתומים וזהובים, חשבתי, לא סתם פרי זה נקרא תפוח זהב. קטפנו עלה ומוללנו אותו בין האצבעות לעלה היה ריח חריף אך מרענן. על אותו ענף שממנו קטפנו את העלה גדל תפוז גדול בצבע כתום זהוב כאילו מחכה להיקטף ומישהו ייהנה מטעמו. הסתכלתי על התפוז בחמדה. בעלי הביט והבין כמה אני משתוקקת לתפוז זה הושיט את ידו וקטף אותו למעני. כאשר יצאנו מהבית לא הצטיידנו בסכין, לכן היה צריך לקלף את התפוז ביד. יעקב נעץ את ציפורניו בקליפת התפוז המיץ ניגר על אצבעותיו, ניחוח התפוז במשך הקילוף היה מגרה חיכיתי בחוסר סבלנות עד שהקליפה תוסר והתבוננתי כיצד בעלי מקלף את התפוז, התפוז היה עסיסי ומלא מיץ, בקבוקוני המיץ התבקעו תוך כדי קילוף והמיץ נטף על אצבעות ידיו של יעקב. לפתע פתאום נשמע זמזום הפניתי את מבטי לכוון הרעש וראיתי צרעה מתקרבת אלינו. עוד לפני שהתקרבה ממש התחלתי לכעוס על הצרעה שהגיעה דווקא עכשיו שמחכה אני שאישי יגיש לי את התפוז המקולף. הצרעה התקרבה יותר אלינו וכעסי נהפך לפחד הפכתי לנציב מלח כמעט רציתי לוותר על התפוז, רק שלא תעקוץ הצרעה את יעקב ואותי. הוא הסתכל עלי ראה את הפחד בעיני. אני אתך, אמר לא יאונה לך כל רע. הצרעה זמזמה מעל ראשנו, עמדנו זה מול זו בידי יעקב התפוז שהחליט שאזכה בו בכל מחיר מחכים לראות מה תחליט הצרעה בנדון? כעבור שתי דקות של פחד שנמשכו כנצח הצרעה ראתה שיש עוד תפוזים בפרדס ועפה לכוון עץ אחר. נשמנו לרווחה יעקב הושיט לי את התפוז המקולף חייך אלי, עמדת בגבורה! יודע הוא שאני פוחדת והיסטרית מבעלי חיים. לקחתי את התפוז חציתי אותו לשנים גם על אצבעותיי נטף מיץ התפוז חצי ממנו נתתי ליעקב. הפרדתי פלח ונגסתי בו. לא התאכזבתי תפוז זה היה עסיסי מתוק ומלא אהבה כפרי גן עדן. נזכרתי בתפוזים שהשארנו על הצלחת בבית אך כיצד אפשר להשוות בין פרי אהבה ישר מהעץ לפרי הקנוי בחנות הירקות?תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |