פֹּה קַר (אַחֲרֵי הַפּוֹקֶר)

הַמַּלְכָּה בָּעֲטָה בְּעֵינַי

אָז זָרַקְתִּי אֶת הַקְּלָפִים נְטוּלֵי הָאָס

וְהַכַּעַס לִוָּה אוֹתִי הַחוּצָה...

הַקֹּר שֶׁאָחַז בִּי

סִפֵּר בִּתְמִימוּתוֹ שֶׁהָעֶרֶב כְּבָר לֹא צָעִיר,

הִתְנַעַרְתִּי מִמֶּנּוּ -

כִּי אֲנִי כֵּן הָיִיתִי (וְגַם יָהִיר)...

הִכְנַסְתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּעֶצֶב לַחֹר -

חָרָה לִי כֹּל כָּךְ שֶׁרֹב כַּסְפִּי

(וְכַסְפָּהּ) נוֹתַר מֵאָחוֹר...

חָשַׁבְתִּי, אֵיךְ אֶכָּנֵס וּכְלוּם בְּאַמְתַּחְתִּי,

הִבְזִיק לִי רַעְיוֹן,

וְהָיָה רָחוֹק מִלִּהְיוֹת גְּאוֹנִי...

לָקַחְתִּי סֻלָּם רַב שְׁלַבִּים,

אֶל הַחַלּוֹן טִפַּסְתִּי כְּעַכְבָּר מֵהַבִּיבִים,

מַטְּרָתִי הָיְתָה לְהִתְגַּנֵּב אֶל מִטָּתִי,

לְטַאטֵא מְעִידָה תַּחַת הַשְּׂמִיכָה,

לְחַטֵּא פֶּצַע

שֶׁלֹּא יַגְלִיד עַל חֶבְרָתִי...

כְּבָר רָאִיתִי עַצְמִי חוֹמֵק מֵהַסֶּרֶט,

אַךְ חֶבֶל הָעֲלִילָה (הַלּוּלָאָה) נִמְתַּח

אֶל מוּל מַחֲזֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח –

גְּבַרְבַר מְסֻקָּס פָּרַט עַל חַמּוּקֵי אֲהוּבָתִי!

וּבִפְרָטִים לֹא אַעֲמִיס,

רַק אֹמַר שֶׁהָיָה נֶחְמָד לוּ לְפָחוֹת

הָיִיתִי מַסְפִּיק לִתְפֹּס בַּתְּרִיס...

©