על הרעיון לסיפור הזה חשבתי כשחברתי ייעצה לי להפוך כוס על מנת למצוא מחברת אבודה. (למי שלא מכיר, יש מין אמונה תפלה כזאת שאומרת שאם לא מוצאים משהו, אפשר להפוך כוס וזה אמור לעזור.) הרעיון נשמע לי כל כך מופרח ומוזר, זאת אומרת, איך לעזאזל הגיעו למסקנה הזאת? עד שעלה בראשי סיפור מופרח עוד יותר.
----------------------------------------------------------------------
הכול התחיל ביום רביעי אחד כשלא מצאתי את נעל ימין בדיוק לפני שהייתי צריך לצאת לפגישה חשובה. שותפי לדירה הציע לי להפוך כוס. "ואיך בדיוק כוס הפוכה תעזור לי למצוא את הנעל שלי?!" שאלתי בלגלוג. "אמונה תפלה..." הוא ענה. לא היה לי מה להפסיד ונוסף לכך מיהרתי נורא לפגישה אז פשוט... הפכתי כוס. אחרי דקה או שתיים, פלא פלאים! מצאתי את הנעל בפינה נידחת בחדר השינה.
בתום הפגישה סיפרתי את החוויה המשונה לחבריי לעבודה. לפתע צעק אחד העובדים:"זהו זה! אנחנו נמכור כוסות! נכתוב שהכוס עוזרת למציאת אבדות ופתירת תעלומות! וכל מה שצריך לעשות זה להפוך אותה!"
אחרי היסוסים מסוימים והתלבטויות, ההצעה התקבלה.
כשהכוסות הגיעו לחנויות אנשים מעטים מאוד קנו אותן אך ברגע שהתפשטה השמועה שהכוסות הללו בעצם עובדות, אחוז הקונים כמעט הכפיל את עצמו!
"הפכתי את כוס הפלאים ואחרי 10 שניות של חיפושים מצאתי את המחרוזת שאיבדתי לפני יותר משלוש שנים!" אמרה אישה נרגשת שהתראיינה לחדשות.
אחרי אותו שידור הכוסות כבר נמכרו בצורה מטורפת. אחוז ההצלחה במציאת האבדות רק עלה ועלה וכך גם מכירת הכוסות.
"סבא! סבא! אני לא מוצא את מכונית הצעצוע שלי! קברתי אותה בגינה כדי שלא יקחו לי אותה ועכשיו אני לא מוצא אותה!" זעק ילד קטן לסבו. "לא שמעת על פרשת הכוסות המגוחכת הזאת? נדמה לי שאמא שלך קנתה לה כוס כזאת... תנסה להפוך אותה!" אמר סבו. "ניסיתי סבא, אבל זה לא עבד!"
הסב גיחך לו והניד את ראשו. הוא חשב שכל העניין הזה של הכוסות הוא שטות אחת גדולה. "אז תהפוך קערה!"
יום למחרת הייתה כותרת גדולה בעיתון "חיפש צעצוע ומצא אוצר ארכיאולוגי!". ואתם כבר יכולים לנחש את ההמשך.
הידיעה הגיעה לרשות העתיקות ומיד התחילה הפיכת הקערות והסירים. הארכיאולוגים המרוצים מצאו עתיקות נהדרות וחשפו קברים וסודות עתיקים.
אחרי כמה שבועות הגיעה המגיפה גם אל הכימאים. "מהי התרופה לסרטן?" שאלו. "איך רוקחים אותה?". תהליכי מציאת התשובה היו ארוכים ומסובכים ולכן החליטו שהם לא יכולים להסתפק בקערות. וכך התחילו להפוך אמבטיות.
מדענים, ממציאים, מתמטיקאים ורופאים התחילו להאמין לשיטה. "כדי להגיע לתוצאות הגבוהות ביותר וכדי לענות על השאלות החשובות ביותר, אנחנו צריכים משהו בעל השפעה חזקה יותר." חשבו כולם. ואז הטרקטורים התחילו לפעול. בהתחלה הם הפכו מיכלי מים גדולים, לאחר מכן עברו לבריכות שחייה ביתיים, (שעזרו להם להמציא מכונות יותר גדולות שיכולות להפוך דברים יותר גדולים), ואז הפכו בריכות אולימפיות ולבסוף אפילו הפכו אצטדיון כדורגל שלם.
"הכול למען קידום האנושות וחיזוקה" טענו ההופכים. וכך באמת העולם השתכלל והשתפר (מלבד עולם הכדורגל ותחרויות השחייה האולימפיות).
היו כמה ארגוני טרור עם רעיונות הרסניים בראש, אבל אל דאגה. לארה"ב היה תקציב גבוה משלהם אז היא הפכה איצטדיונים יותר גדולים וגברה עליהם.
מי ברא את העולם ולמה?
שאלו הפילוסופים. שאלה כל כך גדולה, שאלה כל כך דתית, אך גם מדעית, שאלה כל כך מורכבת.....
ההחלטה נקבעה. על מנת להשיב לשאלה קשה זו בוודאות, צריך להפוך את העולם כולו. צריך להפוך את הצפון לדרום.
מנופים ענקיים נשלחו לחלל. אחד לכוכב שבתאי והשני לנוגה. אבל התשובה לא נגלתה והעולם לא התהפך, לא. הוא התפוצץ.
ועכשיו אני יושב לי על פיסת האדמה שנותרה מתחת לרגליי ומסיים לכתוב את הסיפור הזה כך שאולי, בעוד מיליוני שנים, אם יתפתח פה חיים, היצורים שיגורו כאן ידעו מדוע ובאיזו דרך משונה נברא עולמם.
