יצירות אחרונות
פריחת הדובדבן - פרק שמונה-עשר אורות של תקווה (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -21/07/2026 22:33
שמלת פרחים פותחת עיניים (0 תגובות)
jakuper /סיפורים -21/07/2026 20:00
שִׁירַת פַּעֲמוֹנֵי רוּחַ (2 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -21/07/2026 18:29
וואי-וואי-חם-נורא- (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/07/2026 17:41
התחלה חדשה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/07/2026 17:03
וְאָדָם עָשׂוּי חֲבָלִים הוּא (6 תגובות)
אלפי /שירים -21/07/2026 10:20
ואני כעבד הנרצע (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/07/2026 09:45
ראש חודש אב (12 תגובות)
מרים /שירים -21/07/2026 09:15
מִקְוֶה הַטִּפָּה (12 תגובות)
אביה /שירים -21/07/2026 06:43
סיפורים
התפתחויות מסוכנות 5אדי הבושם היוקרתי של ליאת אפפו את סביבתה, לא ניתן היה להתעלם מנוכחותה . בחורה תמירה עם שיער חלק ובהיר, יופייה ניכר בתווי פניה הברורים כל כך בעיצובם הסימטרי . למקורבים לא היה לגמרי ברור האם התחברה ליובל החנון משהו בשל מי שהוא או בשל ייחוסו וההזדמנויות הכלכליות שהוא יכול לספק, ליאת נהגה לבצע מהלכים מניפולטיביים אם כי בדרך כלל הייתה חייכנית ומשעשעת, מבט בוחן היה מגלה בה יסודות אפלים של אישיות מורכבת . רותי ושמעון לא "מתו" עליה בלשון המעטה , נורית לעומת זאת, בצד תחושת הקנאה לאחיה ממש העריצה אותה והשתוקקה להידמות לה לכשתגדל. יובל היה מהופנט ממנה, הוא כל כך אהב אותה , היה ממש כרוך אחריה, מפנק אותה במתנות יקרות , משגר משלוחי פרחים לבסיס וגם לכתובתה הפרטית בבית הוריה , יסמין ויעקב . באותו אחה"צ של יום חול מפוהק צלצל הנייד של יובל, מצידו השני של הקו נשמע קולה המבועת של נורית:" יובל , אני לא יודעת מה לעשות ,אני לבד בבית ועד עכשיו כבר קיבלתי שני טלפונים נורא מפחידים ממישהו שמאיים להרוג אותי ואת אבא ואימא ואני לא מצליחה להשיג אף אחד מהם" . " תנעלי את הבית טוב טוב ,אל תפתחי לאף אחד, אני כבר מטפל בזה" ענה יובל " תנסי להיות רגועה". תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |