להתיר קשרים-או לא

שקועה בשרעפים מושפעת מהשקט

שלאחר הסערה-מרחשי המשפחה  הסוערת

אני המחשבות המוסיקה והעצבות

חוברים לנו יחדיו...

נהנית מכאילו יום חופשה יום שבו אחי

נטל למספר שעות את המושכות

צעד כה נדיר...

מתעקשת שרוצה לא לעשות כלום רק

לרבוץ בצמוד לכלבה מול התנור החם

לבהות בבטלה במדיה הקרויה טלויזיה-

ומתמלאת רגשי אשם שאתה בביתך ואני בשלי

רק היום אבא אני אומרת הרי אתמול היינו יחד הרבה

רק היום אבא אני רוצה להתרחק להתנתק

להיות עם עצמי רחוק מהדאגה לך , ממבטיך העצובים

צריכה יום לעצמי להיות עצובה לבד

לחשוב על פרחים שקמלים .אחד קמל לגמרי

אחד נאבק על קיומו...

זקוקה למרחב כלשהו יום אחד ודי לא להתרוצץ

לא ללכת ולבוא ..רק להיות עצובה עם עצמי...

קולך אומר הבנתי  והטון אומר אחרת

ואני חשבתי לעצמי עד כמה כרוך אתה בכבלים אלי

לא מרפה נאחז כדי לא לשקוע-

ומבינה אני  ,רק רוצה מעט להתירם

את הכבלים  ומחר לחזקם כדי שלא יחלשו -יקרעו

למענך אתה ולמעני אני

רק היום - מחר נהדקם חזרה

אוהבת אלונה.