ת עיון בשירה של fran "אמבט מחוטב"

עיון בשירה של fran "אמבט מחוטב"
כותרת השיר אינה מעידה על התוכן ,ואפילו אינה רומזת ,במבט ראשון נדמה,
תאור ארכיטקטוני של אמבט  שהכותבת האנישה את גיזרתו וככל שהשורות בשיר מתגלגלות,
הן חושפות אט אט  את תוכן השיר המעיד על ערגה לאהבה מסוג  אחר -
והאמבט? נשאר לדמיון הקורא

"טופפות רגליה בלאט"
פתיחת השיר בצעידה קלת רגליים  מעידה על  עדינות  ושברריות  של מי שעדיין נעלמה המילה  טופפות בשמיעה  - מקבלת משמעות נוספת - של תיפוף  - כמו אומרת  קבלת פנים ראשונה
"כפסיעות על ענן לבן"
דמיון הכותבת הרקיע   הרחק לעננים -בבחינת ,מציאות רחוקה ונכספת הרואה בעלמה כישות אלוקית ובבוחרה ענן לבן - כיוונה לטוהר וזכות  ולהתנהלות רחוקה מעין סערה ואם נחבר עדינות ושברריות על ענן לבן  -התמונה מושלמת
"באור נגוהות נמסכת"
נחיתה של הדמות ממרומי הענן הלבן , זוהרת וקורנת , נמסכת -כמו מסך  כמו אומרת  ההצגה מתחילה  ,הצגה פרטית  הצגה אישית
"באה אליי"
התוועדות ראשונה של הכותבת אל  הדמות הנערצת -עכשיו היא כבר רואה אותה ממש
"מדליקה עשרים ועוד כמה נרות "
הכותבת בדרך יחודית וחיננית , מסגירה את גילה של  עלמת מאווייה  ,צעירה מאוד שמלאו לה  רק עשרים ומשהו  - "ומשהו "? כמו אומרת הסתכלו על העשרים והגיל? כמספר הנרות אותם היא מדליקה , נרות מדליקים במעמד קדוש או מיוחד  - כך המעמד בעיניי הכותבת
"בציבעי  פנינה ושנהב"
הפרטים הקטנים  כמו תאור צבע הנרות  אינם אלא כדי   להנציח את המבט  על זכות  טוהר וצינעה - ממש כמו הפיננה האצילה והנחבאת או השנהב- הלבן  שניהם  כחומר ביד האומן
"כמספר שנותיה  על שביל החלב"
מוטיב האור והשמימיות  שוב מופיע   שם היו עלומיה של העלמה בדמיון הכותבת  - והזכירך  מאין באה ולאן עתידה להגיע
"קטורת  עשנה מסלסלת ניחוח וניל"
קטורת משמשת בקדושה  ומשמשת גם כתפאורה  -  המעמד כאן מקבל נופח  מכובד, הקטורת כיצירת אווירה -החושים מתחדדים   ממתנים לצעד הבא
"מנגנת אותי במבטה בשיר ערגה עוטפת"
הכותבת משתמשת בדימויי יפייפה  -שמשווה למבט יכולת  נגיעה בנפש ,כמו צלילים שחודרים עמוק לתודעה  , לצליל מתלווה שיר כדימויי לערגה עוטפת הכותבת מכוסה עד מעל לראש  בהווית  העלמה ובמהלך נוסף שחותם חלום -
"נמסה לתוכי בנגיעה"
מהילה מושלמת, נגיעה שהיא מעבר לנגיעה פיזית  -"התמיסה" מורכבת מהכותבת ומנשואת כמיהתה   עטופות זו בזו , והיו לאחת
"ותהיי לי לגיישה"
במבט רשון נדמה שהכותבת מייחלת לגיישה במשמעות נוקבת של משמשת ומשרתת האומנם??
אם נחזור שורה אחת לאחור -"נמסה לתוכי בנגיעה " , היא מעידה כאלף עדים  שנפשה קשורה בנפשה  והרצון לשותפות שווה באהבה. דרך עלמה בעלמה והיו לאחת והאמבט ??? ראו כמה הוא מחוטב - בנוכחות השתיים!!!

על החתום- אריק