היום בוא פגשתי את סבא רבא שלי

היום בו פגשתי את סבא רבא שלי

זה היה ברחובות סאן פאולו. אפלוליות שררה סביב ורק אורה העמום של תאורת הרחוב האיר את קירות הבתים הישנים. מרחוק נשמעו קולות הסמבה, אך מלבד זאת הרחוב בו עמדתי היה שקט לגמרי. מדי פעם עברו להם מספר הולכי רגל, אולי איזה רוכב אופניים, אך בכל זאת האווירה היתה רגועה ואף קודרת במקצת.

ואז, מתוך כל השקט הזה ראיתי אותו. תחילה הוא נראה כסתם עובר אורח, אך כאשר התקרב יכולתי לראות בבירור את אותן עיניים מוכרות מביטות  אלי. הוא היה גבר נאה, זקוף, ובעל שער חום מטופח.

תחילה הבטתי בו בתמיהה בעוד הוא חולף על פני וממשיך במעלה הרחוב. הוא נראה לי מוכר ממקום כלשהו שלא הצלחתי להיזכר בו, ואז הבנתי. היה זה אברהם, סבא רבא שלי.

מבלי לחשוב ולו רגע נוסף, מצאתי עצמי רץ במעלה הרחוב. "אברהם!" צעקתי "זה אני! הנין שלך!!"