להתראות

למה בשעה כה מאוחרת את מופיעה,

רודפת.

והזמן מתערב, ואני מתחיל להיקשר.

נשאר באשליה, בדבר לא קיים.

אובססיה.

אולי הפעם אגרום לך להעלם,

אתעלם מיופייך.

אבל את מעצבת את דמותך עם הסביבה,

משחקת עם צבעי האהבה.

מערפלת את חושיי, וסוחפת אותי אל אגם התשוקה.

קשה לי להתגבר, כמו סם ממכר.

עניים נעצמות, אך נפקחות חזרה.

לוקחת שינה, מתערבת בחלומותיי,

משכרת את הלא נודע.

דמות אפלה,

צלך אפילו לא נראה.

גווע בזיכרונות, מפילה אותי איתך,

גורמת לאבדון מוחלט.

דמעות מוכרות זולגות אט.

ידיים נפגשות, ולפתע אינן.

קו אחרי קו נעלם מגופך הקר.

ענייך העצובות מתחננות לחזור,

ומקוות לשווא.

נשיקה אחרונה,