אֲנִי כֵּן. אֲנִי לֹא.

כָּזֶה אֲנִי

אוֹ אַחֵר.

שָׁפוּף כְּמַדְרֵגָה מְשֻׁמֶּשֶׁת

וְגָבוֹהַּ כְּהַר, צִבְעוֹנִי

כְּשָׁטִיחַ פָּרְסִי

חִוֵּר כְּמוֹ הַשֶּׁקֶט שֶׁל אַחַר צָהֳרַיִם.

אֲנִי אִטִּי

וּמָהִיר כְּמוֹ הַמַּיִם,

עַצְלוּת הִיא מַדָּע מְדֻיָּק

שֶׁחוֹבֶקֶת אוֹתִי -

חָרוּץ בָּרוּחַ,

חָלָק וּמְתֻלְתָּל

הוֹמֶה וְרָחוֹק מֵהֲמוֹנִיּוּת

שׁוֹתֶה וְצָמֵא לִדְבָרֶיךָ

אוֹהֵב כְּשֶׁשּׂוֹנֵא,

אֲנִי לֹא אֲנִי כֵּן

אֲנִי אֲפִילוּ "אוּלַי" -