העולם הוא תמונה מטושטשת

טיפות של גשם בחלון

דמעות בעיניים

מנסה לאהוב, מנסה להתקרב..

אך משהו עוצר אותי

ולא עוזב..

סערה בחוץ משתוללת

ואני בליבי שואלת

מתי כל זה יגמר, האם זה יסתדר..

הלב צועק מבפנים, לא מוותר..

אך בכל זאת זה לא עובר..

וכמו ביום גשם, גם זורחת השמש

יש רגעים יפים שאני מפספסת,

משתנה ומתחלפת, מסערה לשקט..

העולם הוא תמונה מטושטשת

לא רואה דבר מובן, ואין סימן לקשת..