http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=32677
בצר לי, מנותק משבט דן,מנותק מבני יהודה שכועסים על מעללי בצל מלחמתי עם הפלשתים, הורי כבר אינם בחיים. התנחמתי בזרועותיה של זונה פלשתית מעזה, שידעה לפנק אותי, ולא שאלה הרבה שאלות, היא ידעה להסתיר אותי כך שלא יראו אותי ולא ימצאו אותי. הפלשתים האלה לא יודעים מנוחה, אחרי שהכיתי בהם אלף איש, הם מחפשים אותי כדי לנקום.
הלכתי לספר שיסרק את שערי הארוך שנותן לי כוחות להיות גבר חזק, אלים וקשוח, זוֹנָתִי מכל גבריה הכי אוהבת אותי, דאגה לכל מחסורי, אך בלילה שמעתי צעקות.
"הזדמנות, זה הלילה שלנו, הוא נמצא כאן אצל הזונה שלו, נתפוס אותו". יצאתי מהדלת האחורית של ביתה, תוך שהחושך מחפה עלי, בכל כוחותיי פרצתי את העיר הלכודה בהמון בני אדם הרוצים להמיתני, בדרך עקרתי את שערי העיר עזה, נושא אותם על גבי עד ראש ההר בפאתי העיר חברון, נראה את הפלשתים האלה מחזירים את שערי עירם עזה.
אחר שפרצתי את העיר ועקרתי את שעריה הסתובבתי בסביבה, ניסיתי לחפש את עצמי, ויחד עם זאת טיפחתי את שער ראשי , קלוע לצמות. העיסוק בשערי הארוך הוביל אותי לתודעה ציבורית, שמחלפות ראשי הן שיקדמוני במלחמתי בפלשתים.
והנה הכרתי נערה חתיכה שהיא אישיות מפורסמת וזוהרת בעולם הבידור והתקשורת בחוגי החברה הגבוהה בעזה, סֶלֶבְּס. דלילה שמה, הוי אהובתי, איזה אלוהים זה, שעשה שידוך בינה לביני , התבלבל לו שָׁמָּה למעלה, ואני עם התמימות שלי. דלילה חיזרה אחרי, עשתה אותי אדם חשוב בעיני הפלשתים, התחילו לכבד אותי סוף סוף, לקחה אותי כבן זוגה למסיבות שחיתות הכי הכי בעיר. בין לבין בעודה ממזמזת אותי ומסלסלת את אצבעה במחלפות ראשי, החלה לשאול שאלות, שנראו לי חוֹדְרָנִיּוֹת ומעמיקות , אבל אני ספקני, שנוטה לאי-אמון ולהטלת ספק בדבריה, לכן התלתי בה וספרתי לה סיפורי סבתא על כוחי, בסך הכול רציתי לבלות במחיצתה ולעשות חיים, היא נתנה לי זיונים שגרמו לי סיבובי ראש ולתחושה שהכול נע מסביב, חשבתי רק עליה, לא עלה בדעתי שיש עוד דברים לעשותם, שיכול אני לוותר על עינוגי הגוף, כרוך עם פי ועם חלצי על מִכְמַנֵּי גופה , גילוי רזיה הנסתרים ביותר בגופה, השתגענו ביחד, נהניתי מכל דקה אינטימית איתה, אמ'ממה היא נהגה להשקותני משקה אלכוהולי חריף ומזוקק, המיוצר מכוהל דגנים.
איזה חרבון היה לי איתה, הַפָקָצָה "שיחקה" אותה 'סתומה', שטחית; בלבוש צעקני ועכשווי, התנהגות המונית וגסה כדי להצחיקני , היא הבינה שזה מה אני אוהב , ואני לא ידעתי, היא נשלחה על ידי הפלשתים המלענים האלה , שיושבים לי כמו זיפים בישבני, את סוד כוחי הם רוצים. עד שהבנתי היה מאוחר, בעוד היא מחרמנת אותי ומשקה אותי ביין השרף שקנתה במיוחד עבורי, נרדמתי, ישנתי כל כך כבד, ולא הרגשתי שכל מחלפות ראשי שלא גולחו מעולם הוסרו, נראיתי עכשיו כמו אַלְטֶה קָאקֶר. אחרי שניקרו את עיני ושמו אותי כטוחן בבית האסורים, הפלשתים עשו מסיבה ענקית המציינת את לכידתי, לא ראיתי, אבל שמעתי את צחוקה של הפקצה דלילה ואת אנשי העיר מברכים אותה
"סחתיקה דלילה". לא נותר לי אלא לבקש מהנער המוליך אותי שיציב אותי בין עמודי התווך של המקדש "דגון" שם נשאתי תפילה לאלוהים, אף שידעתי שכבר אינו שומע, ולא איכפת לו ממני, אבל ניסיתי
זָכְרֵני נָא וְחַזְקֵני נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶה, הָאֱלֹהִים, וְאִנָקְמָה נְקַם-אַחַת מִשְתֵי עֵינַי, מִפְּלִשְׁתִּים". וראה זה פלא שוב מחלפות ראשי צמחו, שרירי ידיי התנפחו , לפתתי את שני עמודי התווך וקראתי בקול אדיר
"תמות נפשי עם פלשתים".
