"היו שם האוגר, בן ישיבה שעזבה והיה מסתובב בחליפת פארק חדשות לפרקים, שהייתה בו התשוקה לאגור עיתונים תחת העיתון אשר יקרא וזאת מחשש היסטרי פרנואידי, שמא יעלמו העיתונים לנצח ולא יספיק לקוראם בו ביום." (מתוך חוד החנית של התרבות מול ההשתגעות)
והנה שוב אנו שבים אל ספרייתו של הנ"ז הידוע עדי קוקושינסקי הרווק הממוצע החילוני המתוסכל ששיערו בלונדי מקליש והוא ניצב בתווך בין הסטודיו של הבנות המחוללות יפות העין ובין הספריה של כתבי העת שנקבר בה בעודו בחייו למען יטיב פרנסתו בה ולמען ענותו תחת כתבי ידיעות אחרונות ומעריב.
והנה היה בא שמה תדיר אחד הקרוי האוגר. האוגר על שם בריה הנוהגת לאגור בכיסי הלחיים שלה אוכל. חית האוגר היא בעלת גוףקטן מאוד - כ-17 ס"מ בלבד באורכה.אך לעומת זאת האוגר בו אנו עוסקים היה ז'לוב גדול כעוג מלך הבשן וכעוגי פלצת וגם כיגאל בשן שיאריך ימים אמן סלה.ובניגוד לאוכל הוא אגר עיתונים כיד המלך והמלכה אשר משלו באיי טונגה. וכשרצה עדי לסגור הספריה היה משדל את האוגר בדברי מוסר ובדברי הבאי למען יואיל לקום כשור השדה ממקום מרעהו וכהיפופוטם הלימפופו ממקום רבצו בכדי שהוא, עדי, יוכל לסעת אל ביתו ולא יפספס האוטובוס ויאלץ ללכת ברגל עד לשכונת מגוריו. ולכן היה עדי אומר לו:
"אתה רוצה לשלם לי מונית? אם אתעכב, אצטרך לקחת מונית!"
והאוגר שהיה כילי ידוע ומכיסו הוציא שקל רק לצורך קניית חצי כוס קפה קם מיד ממקומו. וזה תמיד עבד. כמו ברז מים מקולקל שהאינסטלטור חש לתקנו אך גובה עבור תיקונו שש מאות שקלים.
ובכל אופן, היה זה בן ישיבה שעזבה לאנחות ולפסקי ההלכות והיה מקרא קרוא וחזור במיני העיתונים והיה מסתירם תחת עיתון ענק כגון גיליון הארץ למען לא ידעו הקוראים ולא יעזו לחטוף ממנו ידיעות אחרונות או מעריב. והנה היה היום כי עדי התמהמה בדרך בגלל שהאוטובוס נתקע בפקק איום במורד רחוב אחיגזר בגלל שהלך עלוב נפש ביקש שקל מאת רכב עוצר ברמזור, ומשלא נענה שבר ההלך את שמשות הרכב ובעל הרכב יצא והפליא מכותיו בהלך ונהג האוטובוס בו נסע עדי יצא מהדלת ונחפז להגנת ההלך העלוב שקיבל מכות ובכך נוצר פקק גדול. ואותו הלך ברח מידו של נהג הפרייבט ויצא לקבץ נדבות שמח וטוב לב בין יושבי הפקק.
ובכל זאת הנה משבא עדי לספריה ראה כי עוזרת הניקיון שושנה פתחה הספריה ונכנס האוגר ונטל העיתונים הטריים מבלי שעדי ירשום אותם בפרוטוקול ונטלם והסתירם זעיר פה וזעיר שם בין כל מיני חריצים ומחילות. ולעדי לא היו העיתונים ולא ידע מה לרשום והיה חייב לרשום ולהגיש הדו"ח לאגף הספריות בטופס ענק שמספרו לא ידוע אך הוא מסתכם בעשר ספרות לפחות. ועל כן שאל את האוגר לעיתונים שנטלם והאוגר שתק כמו לא היה אוגר אלא דג במים. ועדי הקים את האוגר מרבצו כשהוא מתאפק מלהביא לו כפה.
"מה שמך?" שאל את האוגר
"שמי הוא משה בן דוד!" ענה בתמימות
"אז אני צריך לחכות לך כמו למשיח בן דוד?" עקץ עדי
ומיד מיד רשם את העיתונים שהספיק להניח ידו עליהם ולאחר מכן תיחקר את הקוראים האחרים אנה הטמין האוגר את העיתונים האחרים והם גילו את אזניו. ועדי נזף בעובדת הניקיון שושנה והסביר לה על אודות השיטה המתקראת "שיטת מצליח" בה אדם מנצל פרצה, ואם מצליח לו אזי מצליח, ואם לא- אז לא מצליח ואידך זיל גמור במה דברים אמורים כי אם באוגר שניצל פרצה וחמק דרכה משל היה שועל המחבל בכרמים וגונב ענבים למען ישבעם. ועדי לא ידע את נפשו אך עבר על כך לסדר היום כי היו במקום עבודתו יצורים מוזרים ממנו.
ובכל אופן הנה יום אחד נכנס האוגר, לאחר שחשב לילה שלם על כך, עם תרמיל מוזר מראה ופרחוני להפליא שאותו הניח בארון התיקים. והנה עדי ישב על מכון שבתו וראה את הקוראים במשך כל היום וראה את התיק המוזר אך לא יחס לכך חשיבות ולאחר מכן סגר הספריה ולא ידע ולא שמע ולא כלום.
והנה מיד כשסגר עדי את האורות קם האוגר ממקום מחבואו שהיה מתחת לשולחן ופרס את שק השינה שהביא עמו מהבית , הוציא מאי שם עששית עם אור גנוז והוציא עיתונים רבים מהתאים, אותם עיתונים שפיספס כגון נשיונל ג'אוגרפיק, עיתון לאישה, את, עיתון גלובס ועיתון מסע אחר. וישב על העיתונים וקרא בהם האחד אחרי השני עד שמילא את קיבתו ודעתו. ולאחר מכן חישב לישון בשק השינה ופשט את מכנסיו ונשאר בתחתונים הקרויים בוקסר. אלא שלרוע מזלו, הספיקה להסתתר בין אגפי שקש"ו החולדה הלבנה איזבלה מטודלה שברחה מהחתולה ימימה בגלל שלזו היה חשבון עתיק יומין איתה. והנה שם האוגר רגלו בתחתית שק השינה והחולדה נשכתהו והוא צרח "אהההההההההה!"
והנה עבר שומר הלילה בבניין ושמע את צעקתו וגם הרגיש צעדים כיוון שהאוגר קיפץ וקיפץ מחמת הסבל שהסבה לו החולדה הטיפשה המרושעת והבוגדנית לפני שנמלטה אל חורה שהוביל לאולם הסטודיו. והשומר הזעיק המשטרה והם ראו את האוגר הלא הוא משה בן דוד מקפץ בתחתוניו באולם כתבי העת ומחזיק בידו עיתון לאשה בדיוק היכן שהייתה מצולמת בת חווה עם לבוש מינימלי.וקורא "אהה!" "איי איי!"
והמשטרה עצרה את האוגר והוא הוטל למעצר אבו כביר מכיוון שלא רצה להזדהות:
"יש לך בקשה מיוחדת?" שאל השוטר בתחנת המעצר
"כן!" אמר האוגר "אני רוצה את כל העיתונים של מחר!"
