חזרה ליצירות
שירים

לדודה ריטה,רויטה בקעלך, הדודה הכי טובה, דב וריטה זלינגר-רמות מנשה

ישראל ולד | (27/02/2008 11:27) | 66 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כל כך הרבה רוח, מכל מקום אפשר לשמוע, עכשיו היא חוזרת
מרוב שמתאמצת, חם לה בפניה, רויטה בקעלך, וקר לה שם למטה, בעיקר בערב
כאן בבית,חם, אפשר לשמוע מהואדי, להתבונן בעצים,ולדעת, עכשיו
בדיוק עכשיו, היא ממהרת להגיע, בשעות האלה
כולם כאן, אני יודעת, מנערת את העלים, מישהו, שיש לה הרבה
ומכיוון שאין לי, זמן, תמיד באותה שעה וכל כך ממהרת
היא מניעה את  שתי ידיה, באויר, מרוב שמנסה, אפשר לחתוך
אלא שאין לי עכשיו, אפילו רגע אחד, שקט בבקשה
אי, אפשר לשמוע, קולות, מתפתלת בינות להרבה שורשים, שעשה לה
הדוד ברק, מה שמפריע
דווקא מפולניה, תמונה אחת שחרוטה בזכרוני, ארבעה אנשים יפים, בשחור, הולכים
הביתה, מברגן בלזן, מכל מקום רואים, שומעים, אותה הרוח, גם השם
הדודה ריטה, שם של רוחות את יודעת, שם טוב
לפחות, משהו אחר, תמיד ידעתי, רציתי
עוגות, צריך שיהיה בבית, חם, יופי שם תמיד מחייכת, משהו
שבא לה מהראש, אפילו הלב, נקי נקי,
על הכביש בואדי, עומדת, מנפנפת לנו שנראה, להקת הבן דודה
אחרי מות
אפילו עכשיו אני רואה אותך, איפה שעושה אתי, עניין מזה
אדם בגילך, עכשיו, בשעות האלה, צריך שיהיה לו בית
ממתין לך שתביטי, אלא שאת למודת לא
מסתכלת, בעיקול של הואדי, רוצה כבר להגיע
ואלה הנמצאים כאן, והם כאן, כולם
כל הילדים שלי, בבית, כבר מזמן
ממלמלת לעצמה, אשה , זה לא הזמן
לעמוד כך על הכביש בואדי, אומדת, מרחוק קשה לדעת, כמה
רחוק יש בדרך שמשמה,  מכשאנוב לאושוונצ'ים, את הרוחות
בשעות שבין ערביים, שורקת, בצ'רה צ'פנה
עומדת אשה על אם הדרך, סופה
תמיד אפשר ללכת עוד, אלא שאני החלטתי, כך בא לי
לעצור כאן, עייפתי
להביא מכאן לשם ומשם לכאן
מהעיקול שעשו לי בדרך, אפשר בריצה אחת, ממהרת להגיע
דווקא עכשיו כשבא לי, יש אור בבית, אני יודעת
עמוסת עייפה מכל הדרך, מניחה עלי
את הפנים, לגעת, לה בלחי
תמיד נותנת את הלחי, כל כך הרבה
לחי, לגעת לה, בוורוד הזה
גם בלחי השניה

תגובות

חזרה ליצירות