דֶּרֶךְ

 

 

דֶּרֶךְ   /  יהושע רוזנברג    

 

(בעקבות לאה גולדברג)

 

בְּטֶרֶם יָגִיחַ מִבֶּטֶן

יֵצֵא מֵרֶחֶם אִמּוֹ

לֹא יֵדַע עוֹלָל אֶת נְתִיבָתוֹ

אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲלֶה

לוֹחֵשׂ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

 

אֶל דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים זוֹחֵל עֲוִיל

רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ עֲלֵי אֹרַח,

בּוֹדֵק שְׁבִילֵי עוֹלָם

מַצִּיב לוֹ צִיֻּנִים, שָׂם לוֹ תַּמְרוּרִים

נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה

וְלֹא הֵבִין כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ

וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת

 

בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב

יָשִׁית לִבּוֹ לַמְסִלָּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת

מְחַפֵּשׂ אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ

יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר,

וְלֹא יָדַע כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ

לֹא לְאִישׁ הֹלֵךְ וְהָכִין אֶת צַעֲדוֹ.

 

הוֹלֵךְ בָּחוּר בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ וּבְמַרְאֵי עֵינָיו,

שָׂמֵח בְּיַלְדוּתוֹ, מֵיטִיבוֹ לִבּוֹ בִּימֵי בְחוּרוֹתָיו

רָץ הָעֶלֶם בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ,  

לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדַע,  

דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ

וְלֹא בָּן כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל

 

פּוֹסֵעַ אִישׁ בִּנְתִיבוֹ, צִנִּים פַּחִים בְּדַרְכּוֹ

חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת בְּמִשְׁעוֹלוֹ,

גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ וְהוּא לֹא יָדָע

אֵלֶּה שַׂלְמוֹתָיו וּנְעָלָיו בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד

יִרְבֶּה מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ לֹא יוּכַל שְׂאֵתוֹ  

לְדֶרֶךְ יָשֵׂם פְּעָמָיו, בְּדֶרֶךְ אָבִיו יֵלֶךְ

הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ

לֹא  יוֹסִיף לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד.

 

 

שִׁירֵי סוֹף הַדֶּרֶךְ / לאה גולדברג

 

א
הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד - אָמַר הַנַּעַר.
הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.
הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.
יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.

צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם,
הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל-הָעֶרֶב,
צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת:
 - הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך?

ב
אָמַרְתָּ:  יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְלַיְלָה - לַיְלָה.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים - בְּלִבְּךָ אָמַרְתָּ.
וַתִּרְאֶה עֲרָבִים וּבְקָרִים פּוֹקְדִים חַלּוֹנֶיךָ,
וַתֹּאמַר:  הֲלֹא אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ,
וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם,
וַתֵּדַע:  כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,
וַתֵּדַע:  חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

ג
לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

כתבי לאה גולדברג, שירים, כרך שני ,ספרית פועלים