יצירות אחרונות
תותחים (2 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
נִצְחִיוּת שִירַי (2 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
סיפורים
הילד והצלקתהילד והצלקת ועל גוף הילד נשארה הצלקת , צלקת גדולה בשרנית ומכוערת. כתובת קעקוע טבעית לא רצויה, אשר נחרטה ללא שום בקשה או דרישה, הגיעה מאי שם ללא הודעה מוקדמת, ככה סתם. ומן הסתם מזכירה נשכחות דברים שרוצים לשכוח, אבל אין כוח. "סיוט מתמשך" כך אומר לי, סיוט שילווה אותו לאורך צעדיו, שעל שעל. מופיע בכל תפאורות חייו וברב רגעיו, עקב בצד אגודל. מגודל ככל שיהיה חזק ואיתן, הנפיל נפל בקלקלתו והצלקת דאגה להוכיחו. החיות כמו ביער ממשיכות הלאה כהרגלן. גם אם זו נצלה עתה מהגוב ,מהלומות ליבה כהלכתה וכסדרה. סדרה שלמה של תובנות ומסקנות מובילות אותו. כמה שוטה הוא היה ,נקודה. שלא כמותן, הוא חושב משמע הוא קיים. פקודה שהורה למוחו בזמן נסיעתו ,פגעה בכל יקרו. הם יצאו ולא שבו על עקבותיהם כמות שנדרשו. מעשה בשלושה חברים, ילד אחד וצלקת. ואני שם בשבילו ,מעודדו ושומע את יגונו. מסקנה נחרצת הילד כבר לא ילד והצלקת אותה צלקת. מקוננות האמהות האם לא די בכך? ככל שהוא מנסה וככל שינסה העבר הזה לא ניתן למחוק. החזרה אוכלת אותו. ועל גוף הילד נשארה הצלקת.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |