יצירות אחרונות
חַשְׁמַלִּית וּשְׁמָהּ רַכֶּבֶת (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/12/2024 13:05
אחרי הגשם (3 תגובות)
אשלי שטיין /שירים -25/12/2024 10:36
אפרים חתולים מלמד את איתן הערס לקח (1 תגובות)
עונתיים /סיפורים -25/12/2024 09:44
העץ הכואב* (6 תגובות)
יצחק אור /שירים -25/12/2024 09:02
כַּמָּה שֶׁאַתְּ רֵיחָנִית - ש.ח. לחנוכה חג שמח לכולם 🍩🎗🍩 (11 תגובות)
אביה /שירים -25/12/2024 07:41
במדרגות / החברה מתהילה (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/12/2024 04:38
הצליל הדועך של האזעקה (4 תגובות)
זיו כץ /שירים -25/12/2024 04:29
הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/12/2024 01:05
למכור בכל מחיר (1 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -24/12/2024 23:43
סיפורים
הילד והצלקתהילד והצלקת ועל גוף הילד נשארה הצלקת , צלקת גדולה בשרנית ומכוערת. כתובת קעקוע טבעית לא רצויה, אשר נחרטה ללא שום בקשה או דרישה, הגיעה מאי שם ללא הודעה מוקדמת, ככה סתם. ומן הסתם מזכירה נשכחות דברים שרוצים לשכוח, אבל אין כוח. "סיוט מתמשך" כך אומר לי, סיוט שילווה אותו לאורך צעדיו, שעל שעל. מופיע בכל תפאורות חייו וברב רגעיו, עקב בצד אגודל. מגודל ככל שיהיה חזק ואיתן, הנפיל נפל בקלקלתו והצלקת דאגה להוכיחו. החיות כמו ביער ממשיכות הלאה כהרגלן. גם אם זו נצלה עתה מהגוב ,מהלומות ליבה כהלכתה וכסדרה. סדרה שלמה של תובנות ומסקנות מובילות אותו. כמה שוטה הוא היה ,נקודה. שלא כמותן, הוא חושב משמע הוא קיים. פקודה שהורה למוחו בזמן נסיעתו ,פגעה בכל יקרו. הם יצאו ולא שבו על עקבותיהם כמות שנדרשו. מעשה בשלושה חברים, ילד אחד וצלקת. ואני שם בשבילו ,מעודדו ושומע את יגונו. מסקנה נחרצת הילד כבר לא ילד והצלקת אותה צלקת. מקוננות האמהות האם לא די בכך? ככל שהוא מנסה וככל שינסה העבר הזה לא ניתן למחוק. החזרה אוכלת אותו. ועל גוף הילד נשארה הצלקת.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |