יצירות אחרונות
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
גיא ההריגה- הטבח הנורא (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/11/2024 21:16
מה לך אישה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/11/2024 19:13
מִיקָה מִגְדַּלּוֹר (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /סיפורים -20/11/2024 16:56
חמצון (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -20/11/2024 15:09
ואינך שואלת למה (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -20/11/2024 15:07
סיפורים
הילד והצלקתהילד והצלקת ועל גוף הילד נשארה הצלקת , צלקת גדולה בשרנית ומכוערת. כתובת קעקוע טבעית לא רצויה, אשר נחרטה ללא שום בקשה או דרישה, הגיעה מאי שם ללא הודעה מוקדמת, ככה סתם. ומן הסתם מזכירה נשכחות דברים שרוצים לשכוח, אבל אין כוח. "סיוט מתמשך" כך אומר לי, סיוט שילווה אותו לאורך צעדיו, שעל שעל. מופיע בכל תפאורות חייו וברב רגעיו, עקב בצד אגודל. מגודל ככל שיהיה חזק ואיתן, הנפיל נפל בקלקלתו והצלקת דאגה להוכיחו. החיות כמו ביער ממשיכות הלאה כהרגלן. גם אם זו נצלה עתה מהגוב ,מהלומות ליבה כהלכתה וכסדרה. סדרה שלמה של תובנות ומסקנות מובילות אותו. כמה שוטה הוא היה ,נקודה. שלא כמותן, הוא חושב משמע הוא קיים. פקודה שהורה למוחו בזמן נסיעתו ,פגעה בכל יקרו. הם יצאו ולא שבו על עקבותיהם כמות שנדרשו. מעשה בשלושה חברים, ילד אחד וצלקת. ואני שם בשבילו ,מעודדו ושומע את יגונו. מסקנה נחרצת הילד כבר לא ילד והצלקת אותה צלקת. מקוננות האמהות האם לא די בכך? ככל שהוא מנסה וככל שינסה העבר הזה לא ניתן למחוק. החזרה אוכלת אותו. ועל גוף הילד נשארה הצלקת.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |