מביט אל השמיים

אל הצורות בעננים

כמו צורות בחול

וחיי גם משתנים

חושב יותר מדיי

אולי פחות

מי זוכר ...

שכחתי איך לגשת

כבר לא זוכר

איך לדבר ...

גשם ראשון ושוב מהתחלה

מפנים אני רטוב ונקרע לי כבר הלב

מה אני חושב ?

מה אני רוצה ?

כמו צעצוע יקר

שאף אחד כבר לא רוצה

שאף אחד כבר לא צריך

הסתיו כאן וזה סימן

הסימן שלי להבין

להבין שאין סיכוי יותר

שאין טעם להלחם .

כל היצרים שלי כבר מתו

גם אלה החייתיים

לא רוצה לזכור אותם אף פעם ...

גם לא צריך ...

רק רוצה עוד פעם ...