להבה

2.3.03

להבה

לא רציתי כך ללכת ממך

נתת לי את הטוב שבך

אף פעם לא עשית כל רע

ואני הייתי לגל עושק בים סחוט עד כלותו

והייתי להוטה לחזור

ואז להוטה כבר ללכת

פוחדת מבית אחר

פוחדת ליפול כשלכת

עלי אדמה אהובה

שנשכחו בי רחשי חולותיה

והייתי כאש מחפשת פינה

לחרב בה את כל חומותיה

מתפשטת בסערה ופורצת גבולות

וגבול חומתי לא יכולתי

בוערת בפנים ואילמת בחוץ

כלהבה סגורה כך הייתי

והיה ורציתי לנוח

לצוף מעל לימה הגדולה

שבנגיעה תלטפני

בנגיעתה הרכה

ותאמר לי ששובי מרגיעה

והיה ורציתי והיה וטעיתי

כי לא עוד שכנה בי שלווה

כי כל מה שאעשה לא יהיה טוב

וכל שאומר ספק יאומן

וכל שאבקש עוד תמלא ימתי

כי אוהבת אותי מכל גל

וללא שארצה אפגע בה

וללא שאבקש אייבשה במהרה

ולא אצוף אז מעליה

ולא אשקע גם איתה

אוותר ערומה וצמאה

מפוחדת עד לשד עצמותיי

רועדת באין כיסוי לרגליי

ולהבה כבויה אני

עודני בוערת בפנים