סיפורים

איתך, בלעדייך ולמענך- אריאל שרון

 
 
 
שוב חוזרת מיום מילואים עייפה ומותשת, מותשת מלחשוב, מלראות תמונות ומזיכרונות.
בכל פינה בבסיס שומעים את השם שלך "אריק" כבר לא קוראים לך "אריאל שרון או ראש הממשלה" מאישפוזך הקירבה לפתע הפכה להיות כחלק מאיתנו.
הרגשנו כמי שנגדע מבנינו ועודו צעיר.
קשה לכתוב, קשה להגיד את שיש בפנים- התדע?
היום היינו בישיבת "מורשת הקרב" לקראת ההכנות ליום ירושלים- נכון שיש עוד הרבה זמן אבל תמיד אהבת שהכל יהי מתוכנן מראש בכדי שאם נצטרך לצאת ללחימה ללא מתוכננת תהיה לנו גם מורשת קרב לספר באורחת צהריים.
 
אוי כמה יגון יש בכל בוקר שאין שום ידיעה בחדשות הבוקר או בכל שעה עגולה אודותייך.
היום שמתי לב שהחיילים קשובים לחדשות וממתינים גם הם לידיעה אודותייך- כנראה שזה משהו שעובר בבסיס.
 
אריק האם תדע שירים נכתבו ואתה שוכב על המיטה ואינך זז ונע, דמעות זלגו וכבר נוצרה ימה.
 
למילואים יצא שעם אבי היום הייתי והמפקד שאל אותו "תגיד עד מתי אני ישמע את הצחוק שלו רק בהקלטות?" והתחלתי לדמוע התחלתי להבין עד כמה היית מנהיג שהערצתי ואיבדתי למרות הכל.
 
עוד מעט בחירות ואין במי לבחור כי אין אותך, ואם לא אבחר רוב הסיכויים שאתן ידי למי שאיני רוצה שיבחר-במקומך!
אריק מה עושים?
 
ועוד מעט זה יום ההולדת שלך ואתה עדיין במצב של קומה.
אז תתן מתנה לעצמך ותקום כבר- זקוקים לך כאן!!! 
 

תגובות