שירים

המכתב שאף פעם לא תקרא

תחת אור ירח מכוסף
הינך עומד בודד
והלבנה עוטפת לאיטה
את כל שלהבות הכאב בפניך
ושוזרת אותם לתוך קורי בדידות
לאט נודם באופק צליל אהבה
אשר בקע עדי אז מגרונך
ותוגה חתמה שמה בידיך
כשנגעת בפניה לאחרונה
היא לא תשכים לצידך
ולא תאמור את אותו המשפט
אשר חפצת לשמוע
וכל אשר ידעתם יחדיו נעלם
כשמש בזמן שקיעה
עת עת מתרחק הרגע
והיא נעלמת אי שם
וכל מגע רפה וקל של מגע ידיה
ומגע שפתיה ומגע אהבתה
דועך...גוסס לתוך נייר
זה המכתב שלא תקרא אף פעם
ולא תדע את תוגתי אליך
אשמור את כיסופיי אליך במגירה
כמו את שיריי
אנצור כל זכרון מימך לעד
24/03/08  07:33

תגובות