"מדמיינת אותו " תגובה ל"חיזר" של תו רון

מדמיינת אותו, מן סבא ג'פטו נגר שכזה,  ולא רק נגר, גם צייר ואופה של חימר. "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום" והוא יושב בבית המלאכה בין חומרי יצירה  ובונה, מפסל ויוצר מינים מסוגים שונים של אנשים ונשים וילדים וכשהאחד גבוה במיוחד מיד הוא מנמיך את האחר וכשאחד שמן הוא יוצר אחד רזה יותר שיהיה איזון שלא יהיה יותר מדי או פחות מדי ולא רק את תכונות היופי הוא מפזר, גם את תכונות האופי הוא מנסה למתן. יותר מדי אהבה אצל האחד הופכת להרבה שנאה אצל השני, אדיבות נדיבות יהיו גסות ונבזות ויש הרגשה של אינספור חוטים קשורים וכל קצה שונה מהקצה שבקצה. ואני שואלת האם אי אפשר אדוני היוצר לערבב את הכל ככה וככה וליצור את כולנו באותה המידה קצת שמנים קצת רזים קצת טובים קצת רעים שיהיה מזה ואפילו מזה. ולא נרגיש מתנשאים ולעולם לא נהיה מבוישים ונוכל כולם לאהוב את כולם ולא נצטרך ללכת טועים בשבילים מפחידים לחפש את אשר לנו דומים.