דממה, אפלה, שממה/ ענת רקדני

דממה שרויה באוויר

בבוקר יום בהיר

הנוף שומם מאדם

ומי שקיים – נדם

חול ברגליי היחפות

בודדה בעולם, אובדת עצות

קול בוקע מן החומות

חייבת להמשיך לנסות

אדם מופיע מתוך השממה

הדממה מתחלפת בקול נהמה

מחפשת אחר הקול והוא נעלם

נעלם כפי שבא, לא משאיר אף סימן

מתנשפת, מתנשמת, נשמתי כמעט נעתקה

לא יכולתי לשרוד עוד את הדבר הזה, הנורא

זהו, התעוררתי מחלום הבלהות

תם ונשלם מסע הזוועות

©  כל הזכויות שמורות