יצירות אחרונות
מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל עֹל (0 תגובות)
שושנה שי /שירים -28/05/2024 01:08
חורבן (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -27/05/2024 21:56
חֲתֻנַּת הַדָּמִים (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -27/05/2024 20:53
פָּשׁוּט מֻתָּר לִי (4 תגובות)
אביה /שירים -27/05/2024 20:29
לבטח אהב יותר (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -27/05/2024 15:08
כָּל מָה שֶׁהוּא רָצָה🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -27/05/2024 00:06
שירים
תמונות ילדותיתמונות ילדותי תמונות ילדותי , הולכים ונכחדים. וכול המקומות שהיו פשוט נעלמים השכונות נהרסו פשטו לא מזהים כמו אותה שכונת ילדות " שכונת התימנים" שכונה עינה בקצה העיר שכול אחד ידע והכיר שכונת שמחה בכול " מצווה " " חתונה" וגיל מקום שהיווה כור היתוך בלתי רגיל בשכונה גרו ברובם תימנים אך היו בה גם , בולגרים ורומנים שתי משפחות של הונגרים אחד בוכרי ושלושה פולנים השכונה לא היה אור כשירד החושך ליד בסיס צבאי ובית חרושת ליד מאפיה ודודי נחושת ליד המחלבה של השכן " ברקו דושקת " ריחות של יום שישי החילבה והפאצ'ה החמין של מרגולה והמרק של מאשה קציצות מטוגנות וגפילטה פיש של סשה הלחם הלבן , החלה והלחוך של שרה רדיו עוד לא היה , כן גם לא חשמל את השכונה האיר לו רק פנס רחוב קטן לאורו , היו ילדי השכונה נאספים מספרים בדאיות שרים ומספרים סיפורים אם רדת החשכה, פנסי ה – " לוקס" אז נדלקים כאילו אם פתיליה , נפט ושרוול של זכוכית אורם הצהבהב , מטיל צל על החלונות מתחתם מכורבלים הינו וחולמים את כול...החלומות כיום, השכונה.. אינה עוד תחתיה קמה חצר של גרוטאות והאנשים הלכו הילדים הפכו הורים אשר בתוך תוכם , מתגעגעים לאותה שכונה לאותם ריחות ולאותם זמנים תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |