כינרת

כִּנרֶת

לנצח אזכור לך חסד נעורים.

יָמִים בליתי בְּחֵיקֵךְ

וְאַתְּ עָטַפְתְּ אוֹתִי בְּחִבּוּקֵךְ.

הָיִית אָז מְלֵאָה וְשׁוֹפַעַת

וּבִנְדִיבוּת הֶעֱנַקְתְּ מְאוצָרֶךְ.

זוכְרָנִי יָמִים נִצְמדְתִי לִשׂפָתֶך,

רַגְלַי טוֹבְלוֹת במים

וְאֶדְוות,  גַּלִּים לוֹחֲשִׁים -

 מִתְרַפְּקִים עַל גְדותָיִךְ.

 הוֹי כִּנֶּרֶת !

 כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי!

מַה יָּפִית, מה נעמת, אָז, לִי.

כְּנַעֲרָה מְאֹהֶבֶת

הַמְּצַחְקֶקֶת עִם אֲהוּבָה

פִזְּזוּ, אָז,  בְּחַן  גָלָיִךְ.

וּלְאוֹר הַחַמָּה דָמוּ

 לְשִׁפְעַת שֵׂעָר,

 תַּלְתָלֵי זָהָב...

וְהַיּוֹם,

הַלֵּב נִצְבַט וְכוֹאֵב..

נִכְלֶמֶת – נְסוֹגָה אַתְּ לְאָחוֹר,

כי יַבְשוּ מֵימָיִךְ.

קודֶרֶת אַתְּ,

עֲצוּבִים אוהבָיִךְ.

הרצל צ.