שירים

תלמים

התלמים של ילדותנו,
בהם רצנו בסנדלים
ולעתים אף יחפים.
אבק כיסה אותנו בקיץ,
בוץ בחורף.
 
תלמים של ילדותנו,
תחת ממטרה סובבה השתובבנו.
כמה אהבנו אותם,
את זו המרוצה
והמשובה.
 
בתלמים של היום,
אותו אבק ואותו בוץ.
זרעי מילים מתפזרים לרוח.
אבק של עייפות
ובוץ של קנאה.
 
והיכן תלמי ילדותנו....
 
 
נירית, יקרה !
לך המילים והשורות !
את, ששדותייך ונירייך
בשירך : "תלמים "
העירו בי זכרונות.
 

תגובות