פֵיְיגֶה לֵייאֶה

חֲצוֹת שֶׁל אוֹגוּסְט

חָצִיתִי אֶת גּוּפֵךְ לְהֵעָשׂוֹת לְשַׁי

לִלְמֹד לִשְׁגּוֹת, לִשְׁתּוֹת קָפֶה מַאקִיאַטוֹ,

לִגְנֹב לָרוּחַ עַל מְסִלּוֹת נֶעֱלָמוֹת

בְּסוֹף קָיִץ שֶׁמִּתְרַחֵק מִמֵּךְ

אוֹרוֹת שֶׁל לַיִל מִתְכַּנְּסִים

מִתְקָרְבִים אֵלַי בְּבוֹא מֵיְמַּיִיךְ -

יָדַיִם נְזִירוֹת מְנַדְנְדוֹת אוֹתִי בְּצֶדֶק,

נוֹלָדְתִּי בֶּאֱמוּנָה

שֶׁלֹּא הָיְתָה לָךְ

חֲצוֹת בֵּין הַתְּשִׁיעִי לַעֲשִׂירִי לְאוֹגוּסְט,

בְּלֵּיל כּוֹכָבִים נוֹפְלִים

אֲנִי אֵלַיִךְ וְנִשְׁעַן עַל מַצֵבָה, חוֹבֵק לַחֹם,

שַׁר לָךְ שִׁיר מַצְחִיק עַד דֶּמַע

וּמַשְׁאִיר סָגִין שֶׁל חֲצָבִים

מְשֻׁכְנָעִים בִּפְרִיחָתָם