הסיפור המפחיד:

הסיפור המפחיד:

הייתה נערה ושמה עינת היא יצאה מביתה בשעה די מאוחרת הלכה והחשיך באמצע דרכה ובקושי ראתה משהו בסביבתה .היה בעיה כי היא הלכה לאיבוד אבל משהו קרה. היא פגשה יצור מוזר היא לא ידעה בכך שזה מלאך המוות שמנסה להרוג אותה מלאך המוות הסתיר אם עוד גלימה שחורה את בפרצופו הגולגולת  ואת גופו אם הדם  ובגלל זה היא לא ראתה שזה מלאך המוות זאת הייתה בעיה כי היא יכולה למות אבל בו נגלה מה המשך הסיפור. הסיפור ממשיך שעינת הלכה אם מלאך המוות ושכחה שאסור ללכת אם זרים כי מלאך המוות התיל אליה כישוף כדי שתשכח והוא לקח אותה לעץ מפחיד היא לא ראתה את העץ המפחיד בגלל הכישוף אז היה חור בעץ ומלאך המוות הכניס אותה פנימה וברח למעלה היא נפלה והתעוררה וראתה כל מיני צבעים וצורות ודברים מוזרים והסתכלה למעלה וראתה את מלאך המוות עולה והיא חושבת שהיא הבינה מה קרה ואז היא הסתכלה למטה וראתה אור שחור לבן אפור ואז כמה שניות אחר- כך היא נפלה לתוך         האפור לבן ושחור וראתה בית קברות בלילה חשוך. פתאום היא ראתה רוחות יוצאות מהקברים והיא ברחה כי היא ראתה שהם לתפוס אותה ולרדוף אחריה ואז היא קפצה לחור שהיה בגדר וברחה.היא נתקלה באיזו עיר מוזרה אם אנשים שנראים כמו זומבים והיא ראתה עוד אנשים שבורחים שהם רגילים כמותה והרוחות תפסו את כולם ונכנסו לתוך האנשים ואז יצאו הרוחות והפכו הרוחות את כולם לזומבים והיא ברחה והסתתרה כל הזמן מהרוחות המסתובבות בעיר ושומרות במקום השוטרים ומפקדים/דות על העיר וגם מן הזומבים. הילדה ראתה בית מוזר ויפה מחוץ לעיר היא נכנסה וראתה כאילו לא קרה בו כלום והרוחות לא הפכו אותו והיא החליטה להסתכל אם יש אנשים כי יש סימן שהרוחות לא היו פה היא חיפשה ושמעה בכי בגג העליון של הבית ועלתה למעלה והיא ראתה ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות בוכה ועינת הלכה עליה בעדינות ושאלה מה קרה לך והילדה הקטנה אמרה שההורים שלה יצאו ולא חזרו מהבילויים שלהם ועינת שאלה איך הם נראים והילדה אמרה שאמא שלה אם שיער בלונדיני ושחור בגוונים ואבא שלה אם שיער בלונדיני ולשניהם עיניים כחולות ועינת נזכרה שראתה אותם הם זומבים עינת אמרה בקול חלש והילדה התחילה לבכות שוב ולא האמינה למה שעינת אמרה ועינת הציעה שתיקח את הילדה הקטנה לראות אותם ולהתחבא בעיר כי ביתה לא יחזיק הרבה זמן בקרוב כנראה הרוחות יבואו לפה אז הילדה הסכימה ועינת אמרה רגע לפניי שנלך אני רוצה לדעת איך קוראים לך והילדה הקטנה אמרה שקוראים לה ענת אז עינת אמרה שזה שם דומה לשלה ואז הם יצאו מהגג למאחורי הבית והם הלכו למאחורי שיח די גדול ששם ענת הסתכלה וראתה את הוריה ועינת עצרה אותה מללכת עליהם והזכירה לענת שהם זומבים ואם היא תלך אז יהפכו גם אותה לזומבית והיא שאלה את ענת אם היא רוצה להיות זומבית? וענת ענתה שהיא לא רוצה אבל היא רוצה להיות אם הוריה באותו מקום אז היא מסכימה להיות זומבית אז עינת אמרה שלא כדי לך כי אנחנו נציל את העיר מהסכנה הזאת ונציל ביחד ויש סיכוי שאני יציל את העיר אבל לא אותך או משהו אחר אז כדי שביחד נעשה וגם שלא שההורים שלך יחזרו ואת לא נכון? וענת ענתה שהיא מסכימה אז הם המשיכו להסתתר והמשיכו ללכת בין כל מיני סוגי צמחים והם הגיעו לסרפדים ועינת אמרה תזערי אם תגעי בסרפדים יכאב לך ואז יש סיכוי גדול מאד שתבכי וישמעו אותך ואז נהיה בצרה וענת אמרה טוב ותודה. פתאום הם שמעו רעש חזק שמפרקים איזה בית או משהו כזה וענת הסתכלה וראתה שזה הבית שלה והיא כעסה והתחילה להיות אדומה מרב כעס על הרוחות אחריי שגרמו להוריה לסבול ולביתה להיהרס ועינת אמרה את אדומה וענת אמרה כי אני רותחת על הרוחות תראי גם הם הפכו את הוריי לזומבים וגם הם עכשיו הורסים את ביתי נראה לך הגיוני שאני לא יכעס בגלל שתי הדברים האלה שאני אוהבת גם את הוריי אני דואגת ועצובה ועכשיו את ביתי האהוב והיפה עינת אמרה תראי הרוחות הולכות לאן שהו ועינת הסתכלה לאן ובינתיים ענת ברחה לרוחות לביתה כדי להראות להם מה זה ועינת שאלה את ענת : ענת את חושבת שאת יודעת לאן הם הולכות וענת לא ענתה ועינת הסתובבה וראתה שענת לא שם ורצה לחפש אותה וענת בינתיים נכנסה לביתה והסתתרה מהרוחות ואז היא התנפלה על אחת מהם ונפלה על הבטן כי היא עברה דרך הגוף של הרוח כי הוא בלתי נראה אבל רואים אותו פשוט. אפשר לעבור דרך הרוחות. אז הרוחות יכולות לתפוס אותנו. אז הרוחות תפסו את ענת וקשרו אותה בחבלים והיא ראתה את ביתה ההרוס מבפנים כי הם שמו אותה בפנים אז היא התחילה לכעוס שוב וכך שהרוחות ידעו שהיא לא תשתחרר אז הם הלכו כי הם תפלו בביתה הם הלכו לחפש בתים ואם יש עוד חיים אבל היא שמעה שהם אמרו שאחריי הסיבוב לחפש בתים ואם יש אנשים חיים אז אחריי זה הם יהפכו את ענת לזומבית בינתיים עינת חיפשה את ענת ורצה לבית של ענת אבל היא הסתתרה מהרוחות וגם היא ראתה את הבית שהוא כבר לא יפה הוא הפוך ממש הוא לא מסודר נראה כמו בית נטוש חלונות שבורים דלת על הרצפה כאילו פרצו את הבית לגמרי אז עינת נכנסה לבית וראתה את ענת קשורה אם מפית על הפה כדי שלא תקרה לעזרה וכדי שלא תרעיש ותפריע לתכנן את תכניות הרוחות מה כאילו לעשות. עינת שחררה את החבלים ואת המפית בפה של ענת ועינת שאלה אם היא בסדר ומי עשה לה את זה וענת אמרה שהרוחות עשו לה את זה והיא בסדר אבל יש בעיה אם הרוחות יראו שאני משוחררת אז הם יתחילו לחפש וגם עוד כמה דקות הם חוזרים להפוך אותי לזומבית ולעינת היה רעיון. הזומבים חזרו וראו את ענת הם הכינו את עצמם להיכנס לגופה של ענת אבל הם אמרו בגלל שהם עייפים בגלל אנשי העיר אז הם ישתמשו ברובה הזומבים. הם ירו בענת והם ראו שענת לא קרה לה כלום- היא לא הפכה לזומבית אז הם החליטו שמשהו יכנס לתוכה הם החליטו שרוח בת ילדה קטנה תכנס לתוך ענת אז הם הכניסו את הילדה הקטנה הרוח לתוך ענת והרוח יצאה ולא קרה לענת כלום הילדה הקטנה הרוח אמרה  שענת הזאת היא רובוטית אין ענת אז בעצם אף אחד לא נשאר בעיר זו ועינת אמרה הצלחנו בלחש-סוד הצלחנו להציל אותך ואותי וענת שאלה מה אם האחרים ועינת אמרה שיש לה רעיון גם לזה ענת שאלה מה הרעיון שלך הפעם ועינת אמרה בואי אחריי לעיר ענת אמרה טוב ועינת וענת רצו לעיר בין השיחים ואז הם הגיעו וראו שאין רוחות רק זומבים והם הלכו בלי שהזומבים יראו ועינת לחשה לענת ענת אנחנו צריכות להתנהג כמו זומביות טוב? וענת אמרה יאללה הם הרימו ידיים ופתחו פה כמו כולם ועשו קולות אה- אה כמו כל זומבי/ת והרוחות עשו מסיבה של ניצחון השתלטות על העיר הירינקון עינת שאלה בלחש מה זה הירינקון וענת אמרה שככה קוראים לעיר הרוחות תפסו והרגישו שבין הזומבים יש אנשים רגילים הרוחות התקרבו לענת ועינת והרגישו שאלה הם וכל הזומבים והרוחות יתקרבו לענת ועינת וענת אמרה אני פוחדת וראתה את הוריה ואמרה אבא אמא אתם לא מזהים אותי אני ביתכם האוהבת ופתאום משהו קרה להוריה הם הפכו לרגילים כי הם זכרו את הקול הזה ואת ביתם וענת והוריה רצו והתחבקו ואהבו יותר מפעם והוריה התחילו לראות את כולם והתחילו קצת גם לפחד אבל פחות וראו את חבריהם והתחילו להגיד היי ואם הם בסדר ולאט לאט החברים גם הפכו לרגילים ונשארו עוד זומבים שהוריה של ענת וענת ועינת לא הכירו אבל יש משהו שכן החברים מכירים אז ככה לאט-לאט כולם חזרו להיות רגילים ואז כולם כל העיר הגדולה הלכה לכנסייה לבקש ממשהו שיבוא איתם לבית קברות לעשות כישוף שהרוחות לא יצאו מהקברים והאיש עשה זאת והעיר הייתה בטוחה ועינת נפרדה מענת  

וענת נפרידה מעינת ופתאום הם ראו מלאכית יפה וחמודה שהיא אמרה שהיא לוקחת את עינת הביתה וכולם אמרו תודה ונפרדו מעינת ואמרו שהיא חכמה כי היא הצילה את העיר אבל אותו הדבר עשו לענת רק פחות כי ענת רק עזרה והמלאכית החזירה את עינת הביתה ועינת אמרה אבא אמא חזרתי כמה התגעגעתי אליכם והם אמרו אותו הדבר לעינת והם אמרו אחד לשני שהם אוהבים זה את זה. עינת שכבה לישון כי היה מאוחר ואמרו לילה טוב ונתראה מחר ועינת סיפרה קודם לפני השינה מה היא עשתה ומה קרה ואיך ומי ולמה ועוד את כל הסיפור הארוך הזה והיא הלכה לישון וקמה בבוקר במיטה אחרת המיטה שלה והיא גילתה שהכל היה רק חלום.וזה כל הסיפור מאת המגניבה.