מילים לנצח

מילים..

הן רק דיו יבש על גבי הדף.

הן הד העף על גבי הרוח.

הן זיכרון ותו לא.

מה שברצוני לבטא

גדול ממילים.

חזק מההד.

רצוני הוא שזה יישאר לעד.

שזה לא ייעלם עם הרוח.

שזה לא יעבור עם הזמן.

מה שאני רוצה להעביר.

הוא נצחי.

עתיק יומין.

אין לו עוררין.

אין לו סוף.

אז איך אוכל בעזרת מילים,

הקיימות משחר הימים,

להעביר את הכאב השורר בנפשי?

מילים עוזרות,

אך הן לא יעבירו במלואן את רגשותיי,

מחשבותיי,

אהבותיי,

אכזבותיי.

הן לא יצליחו להעביר אותי.