שירים
משחקת בשירים
לקחתי שמות של 200 שירים ראשונים שלי ועשיתי מהם שיר
(אולי מייגע :) אבל לא נורא)
גם אם אתה, יקר המציאות,
רוצה לנגן עליך בגן המבושם,
לא להרגיש בדידות
עד הקיץ הבא.
אתה כמו הרכבת שלי,
אמוציונלי ורציונלי.
גם אם זו אהבה וירטואלית,
האם משהו בליבך מת?
גם אחרי הפרידה מהלוחם,
ביקשתי שתביט בי,
לאורך השבילים
והדרך לאין סוף.
כי היה זה הגוף
שהשתוקק לאהבתנו
ואולי
האהבה הקטנה
בפגישה האחרונה
לאורה של שקיעה
עם הטיסה.
כשהייתי עצובה
כי לך היתה אהבה אחרת
רוצה כנפיים
כדי ששוב תביט בי
נשמע את צליל החליל
שם בכרם, בבציר
גם אם נחלום
חלום מתוק
ונראה מטאורים
אהבתנו תהיה קרוא(ע)ה
נדע,
כי המה בנינו
בך ואותך
אשמע צלילים צלולים
בשדה החמניות
במחשבה מהירה
אלחין את לחן הכאב
אדע את סוד התשוקה.
גם,
אם לפעמים זה טוב
לא אתן תחליף
כשתבוא
איתך תביא את כלוב החיים
תגיד את כל האמת
שם בים אל מול השקיעה.
אם חיילי השלום
בחשיפת המצפן של המצפון
אל מול המציאות המרה
ליד הים והמושבה שלי
פתאום גן נפשי ושדות ילדותי
יתנו בי שיר ערש ישן
רוצה שתשא אותי
כי רוצה לעוף
לפתוח אשנב
באור של דמדומים
אבוא בשעריך
עם אבא שלי
אכנע אליך
עם סרטים מצויירים
וניגון הצפורים.
בך נוגעת
ואביא מתנה
לא ארצה כאב מעולם אחר
רוצה שאלי תחזור
לא רק במילים מילים
רוצה איתך
לנסוק לגבהים
לשאת תפילה והודיה
לנסוע ממך
עם אהבה ברוח סערה
לחלום חלומות האם יתגשמו?
פתאום ראיתי את החדשה
כמה אהבה אתה
בה משקיע
עם קרן אור
ופרי מתוק
אני רציתי רק שתכנס לחיי
אהובי, אני מחפשת את הדרך
כי אני אותך אוהבת
כך, יום ועוד יום
יודעת שיש תשובה לאהבה
ודרכי האהבה שלי אליך
הם לכתוב שירים
עם נגינת הגוף
גם אם זה געגוע תעתוע
המחשבות לחיי האהבה
במבט של שניה
עם ניצוצות של אהבה
כמו באגדות ליד עץ האקליפטוס
רוצה לתת את האהבה
במערבולת האהבה
לשאת געגועים
לאיש שמעבר לים
למצוא את האושר ולעולם לא אהיה שבעה
רציתי לצייר לך
רק אותך ואותי
לא להאחז
לשכוח לסלוח
נצא בריקוד בלתי נשכח
ליד עץ האקליפטוס
ברגעי השיר
אהוב יקר
בכל העונות
בשיא הפשטות
לעולם לא נשכח
את חדרי הלב
וקולו של החתול
עם הטעם האסור מותר
בנסיעה לים
נודה לאלוהים
עד הלילה הבא.
יש לי חלום
שלעולם לא תדע
בתוגת הסתיו
מקדישה לך
בין שלי לשלך
בשוכבי במיטה
בין מציאות לאשליה
עם שעון החול
ובא האביב.
מאז שהלכת
ואמרת לי את כל כך יפה
אתה,
בטרם עת
הבאת את הטבעות
ופרחי היסמין
לא השארת אותי
עם לב שבור
כי לך סיפרתי אהבה.
בסתיו לך
הבאתי מתנה
לא הרגשתי בודדה
במלחמה שלי
עם דמעות שקופות
ובאלגרו
עם החור באוזון
בזכותך ואחריך
קלעת לי צמות
היה נצנוץ.
גם השמיים בכו איתי הלילה
לא רציתי שתשחרר אותי
כי זו אהבת אמת
בעוזבך
כמו הגשם
ממעמקים קראיתיך
רציתי לפקוד אותך
לאור הפלא
בחדר האטום
עם ניגון אחרון
כלביאה בסוגר
חיפשתי נפשי האבודה
בכתב ברייל
כשהיה לי עצוב
ביקשתי אינדוליגנציה
ובמשחק אחרון
היו שתיקות
אז חשבתי שזה הסוף
היו לי פלגי זיעה
רציתי לחלום עליך
בנתיב חיי
אל תגיד לפעמים
כי ביקשתי שתניח לי
בשלושה דפים
ועבודת צוות
שם,
בצבעים של הנופים
על הדרך
רציתי לדעת מהו סודך?
עכישו אני חייבת לך
תמונת כלולות
עם צבעי הקשת
ועלה התאנה
כשנשארו רק הדמעות והעפר
כחומר ביד ביוצר
שם,
על מדרגות הרבנות
לא רוצה שתשקע לה
אהבתנו.
* * *
