טיפות.

"טיפות."\אנטיגונה.

צועדת בשביל חדש,

מביטה לעבר השמים,

טיפות של זהב יורדות עליי,

ומעוורות את עיני.

ובתוך שניות כל העיר מכוסה בזהב,

כל הציבור עם הראש מונה כלפי מעלה,

כולם היו לבושים בלבן,

והיה ניתן לראות את חיוכו של כל אחד.

הזהב עיוור את עיני כולם,

ואיש לא יכל היה לראות את אותה ילדה,

שהייתה מוזנחת, וראשה היה מורכן כלפי מטה.

לילדה לא הייתי כל הבעה, לא בעיניה ולא בפיה.

רציתי לגשת אליה, רציתי לשאול לשלומה,

אך גושי הזהב שהצטברו לא אפשרו לי להגיע אליה.

ניסיתי להושיט יד אך נשארתי עם ידי תלויה באוויר,

ניסיתי לדבר, אך לא הייתה כל תגובה.

אז סובבתי את גופי,הפניתי את גבי,