חזרה ליצירות
שירים

מחנות

ענת אגמי | (01/05/2008 16:36) | 92 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
 
 
 
אותה הרגשה של סוף
פוסעת אחרי הרכבות.
רק שלא יקחו את משקפיי..
הפסים.. הם נוצצים בשמש, חם מאוד.
מרחוק הרבה דמויות עולות עם העשן אל השמיים.
 
מישהו נותן לי מסטיק, אומר לי -
"את עוד תכתבי את זה".
אני כותבת.
 
אחר כך יבואו אלה במדים הכהים-
ויקחו ממני את זכרון הגילגולים.
יניחוני במים.. וימשוני ממים.
והלאה אלך מותירה מאחור טיפות
על אדמה מצהיבה.
 
שמש.. וחם מאוד.
 
תאי מוחי אפורים כתאי מחנות השמדת העבר.
 
אני הולכת אני באה
יום אחד אפגש.
 
כל חולי הרוח מרקדים כעת ברחובות,
זהו חג 'הרס האני.'
מחולות השדים מצטרפים לריקוד הפרימה בלרינות..
כמה יפה.. שלל צבעים.
 
אתן לכם מעט דמיון תמורת מעט אפתיה
ונסתדר.
אתם תוכלו להבין אותי -
ואילו אני, כבר לא יהיה לי אכפת.
 
 
 
 
 
 
שיר ישן.
כל הזכויות שמורות. ענת אגמי.
 
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות