יצירות אחרונות
נפש מתרוממת למסעותיה (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -19/05/2024 23:43
אנחת העולם (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/05/2024 20:32
וְיֶשְׁנוֹ הַכַּעַס ... (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -19/05/2024 12:29
עַמִּיתוּשׁ הַמַּדְלִיקוּשׁ חוֹגֵג בַּרְמִצְוּשׁ - אתמול בר מצווה לבכור נכדיי (5 תגובות)
אביה /שירים -19/05/2024 11:05
מה אני אוהבת (2 תגובות)
*לנה* /שירים -19/05/2024 10:05
אֵיזֶה עוֹלָם נִפְלָא (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/05/2024 02:32
עם העברית הנפלאה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/05/2024 00:32
ענף (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -18/05/2024 11:34
שירים
זהאני יושבת על הספסל, אחרי עשרות שנים אישה זקנה שנושאת את השק הכבד של החיים מסתכלת בעוברים ובשבים שעוברים לידי וכלום לא יודעים ילדים קטנים, נערים ונערות אנשים מבוגרים ונשים מבוגרות אני מביטה להם בעיניים וזה שקוף לי כמו המים שבניגוד אליי אין להם בראש זיכרונות צורחים הם לא הרגישו את הקור של אנשים מתים הם לא בכו עד שנדמה כאילו אין עוד דמעות הם לא רצו להיות עיוורים, רק לא לראות... והם לא הרגישו מעולם את הכאב של השכול שלי, הענק והצורב כי עם זה אי אפשר להזדהות, ואי אפשר להבין אחרי שמקשיבים לסיפור, לעדות מפי אנשים פגועים כי זה נחרט עמוק בלב רק אחרי שמרגישים באמת את הכאב וזה מפציע כמו השחר בתוך העיניים העצובות ונדמה שאפשר כמעט לגעת בו באצבעות להרגיש את העצב עולה ויורד, כמו נשימות עמוקות של חולה הישר מהנשמה ואיזו הקלה כמה טוב... כמה טוב שאני כבר לא רואה אותו בכל מקום שאני כבר לא מרגישה אותו בכל אדם מרחוק ומקרוב תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |